האם יש עניין לאפות את החלות דווקא ביום שישי, או העיקר שאופים לכבוד שבת, ואפשר גם באמצע השבוע?

  יש ענין ללוש ולאפות בערב שבת דוקא ולפחות בליל ששי. אבל אם אין באפשרות לאפות בערב שבת, עדיף ללוש באמצע השבוע מאשר לקנות מהחנות.   מקורות: שני טעמים נתנו…

Continue Reading

?האם יש מנהג חב”ד להחמיר כהרש”ל שלא לערב עם חלבי מה שבושל בנטל”פ נ”ט בר נ”ט?

  גם הרש״ל לא אסר מדינא ורק כתב שנהגו כן. ובנו״כ השו״ע הכריעו כולם להיתר. ולא ידוע לי על מקור ברור ע״ד מנהג אצלנו באופן אחר. וכמדומה ברור שמורי ההוראה…

Continue Reading

יש לנו ילדים שיחיו כבר אחרי בר/בת מצווה, האם הם צריכים לקרוא ק”ש, שמו”ע וברה”מ דווקא באנגלית (כדי שיבינו)?

  לא. אבל מוכרח שיידעו פירוש פסוק ראשון בקריאת שמע ופירוש ברכה ראשונה של שמונה עשרה. (ונכון, שיידעו גם פירוש עיקר הברכות בברכת המזון - ברוך ה׳ ומלכות וענין הברכה שמברך…

Continue Reading

האם מותר להשתמש באבקת עצם להשתלת שיניים? האבקה עשויה מהאדם ומטרתה היא בכדי שהעצם של האדם תגדל, ואחרי זה הגוף דוחה את האבקה הזו.

  מותר. ראה הלכה יומית אות תנז ובמקורות ועיונים שם. אמנם, שמתי לב ששם משפחתך הוא כהן. בהנחה שאתה באמת כהן, יש כאן שאילה נוספת אם האבקה מטמאת במגע משא…

Continue Reading

האם יש חיוב לתת צדקה לאדם שידוע שיש לו לחם לאכול ובגד ללבוש וכו’ ואוסף צדקה להנאתו לתענוגי עולם הזה ואולי גם לתענוגות ולאיסורים שהם היפך השולחן ערוך?

  בענין שיש לו כבר ביגוד ואוכל וכו'. הנה להוי ידוע שעני רשאי לקבל צדקה עד שיהיה לו קרן שיתפרנס הוא בני ביתו מהרויח (שו"ע יורה דעה סימן רנ"ג סעיף…

Continue Reading

באם יהודי טילטל בשבת דרך חצירות, האם מותר ליהנות מזה, והאם יש הבדל בין מי שטלטלו עבורו או מישהו אחר?

  בכלל, איסור דרבנן שנעשה על ידי ישראל במזיד אסור לכל ישראל להנות, ובמוצ"ש מותר מיד. ואם נעשה בשוגג (שלא ידע שאסור לטלטל בשבת) אז מותר לכל ישראל ליהנות מזה…

Continue Reading

שו”ע מסביר כ”ק אדה”ז למה לא להתחיל חזרת שמו”ע עם הש”ץ חוץ אם אין ברירה, היות שיצטרכו להגיד “נקדישך” ביחד עם הש”ץ. אבל לדידן שבין כך אומרים תמיד נקדישך, איך פוסקים לפועל?

  כ״כ כדבריו במסגרת השולחן. אבל שמועה רווחת בשם כ״ק אד״ש - ונדפס בקובצי ההערות- לעשות כבשו״ע. וכ״ה בשיחות קודש קודם הנשיאות ע׳ 182. אלא שצע״ג אם השמועה מדוייקת.  …

Continue Reading

השאלות להלן הם הן בנוגע לגדר ההלכתי של סיום (בנוגע לאכילת בשר סעודת מצוה תענית בכורות וכו’) והן בנוגע למנהג עריכת סיומים בתשעת הימים:

  א. אם נכנס אדם באמצע הסעודה אחרי הסיום, האם נחשב שהשתתף בהסיום?   הדבר שנוי במחלוקת. (המקילין: ראה שו"ת מהר"ם בריסק ח"א סי' קל"ג לענין תענית בכורות, וכ"כ המנח"י ח"ט…

Continue Reading