Can a woman Daven Shacharis past Chatzos? What does she do if she misses the time for Shacharis?

 

Question:

How about on Shabbos when the Amidah for Shabbos differs in each Tefillah? What should she do regarding Shachris and Musaf?

Additionally, on Shabbos, until what point can she eat in the morning? What if she didn’t get to daven at all, can she continue eating throughout the day without having to make Kiddush? (At what point does the obligation to make Kiddush take effect in relation to davening?)

 

Answer:

Although there is room to be Melamed Zechus on those women who are lenient to daven Shacharis after Chatzos, this shouldn’t be done, rather she should daven Mincha saying Shmomei Esrei twice. This applies even on Shabbos when the Tefilah for Shacharis differs from the Amidah for Mincha. However one can daven Musaf until night.

The reason Kiddush is made after davening is because before davening one is not allowed to eat. The prevalent custom is that even those that do eat before davening in order to be able to concentrate better during davening  (as is customary in Chabad), do not make Kiddush beforehand, but only after Shacharis (Musaf).

After Chatzos, the time for Shacharis has passed and one may not daven Shacharis anymore (Musaf could still be davened). Therefore, they would be obligated in Kiddush because the restriction of eating before davening no longer applies (since they are no longer obligated in Shacharis).

 

Sources:

בנוגע לתפלה לנשים לאחר חצות – ראה א״א מבוטשאטש ע, א (ועיקר סמיכתו לפי שפטורים בכלל מתפלה. אבל למעשה העיקר לדינא שחייבות).  תהל״ד נח, ח (בנוגע לברכת אמוי״צ). שו״ת משנה הלכות יא, עה (ודעתו לפי שפטורות מתפלה כנגד קרבנות. אלא שהביא מב״י או״ח מז, וכ״ה בשו״ע אדה״ז שם י, שחייבות בפ׳ התמיד. אבל בשו״ע אדה״ז הוא במוסגר. ועוד ילה״ע שכבר הקשו בזה שנשים פטורות מקרבנות ציבור. וראה בשו״ת יוסף אומץ סז, שנהגו בפ׳ קרבנות אף שפטרות. ויש שכתבו כן גם בדעת אדה״ז – אף שדוחק בלשון – שבמציאות שוות לאנשים, כיון שקיבלו ע״ע חובה בקריאת פ׳ תמיד. וראה קובץ בית אהרן וישראל גל׳ ריח ע׳ צח.  ושוב כתב במשנ״ה שם לבאר באו״א). והארכנו בזה בשעתו בקובץ התמים תמוז תשס״א (ושם דרכנו באו״א קצת). ומצו״ב. וראה חבצלת השרון פ׳ חיי שרה.

בנוגע לחיוב קידוש לפני התפלה להאוכל ושותה – ראה שו״ת אג״מ ב, כח שא״צ לקדש אלא שלמעשה כבר הורה זקן המשנ״ב בבה״ל רפט. אבל ראה בשו״ת חלקת יעקב ד, לב: ״דכירנא בבחרותי כד הוינא מסתופף בצילא דמהימנותא אצל מרן הגה״ק מהרי״ד זצ״ל מבעלזא על ימים נוראים ובר״ה הי׳ ציבור גדול עד למאוד חסידים ואנשי מעשה ובתוכם הרבה ת״ח וכו׳ שזמן התפילה בר״ה הי׳ מאוחר ציבור גדול אכלו קודם התפלה ולא שמענו ולא ראינו שאחד מהם יעשה קידוש מקודם״. וכ״כ להקל בשו״ת קרן לדוד פד. וראה גם שו״ת דברי יציב סימן קלא. יביע אומר ח״ח סימן לא.

וראה בס׳ מזקנים אתבונן קאסטילניץ ב, מדור הבית אברהם מסלאנים נז, שבלובלין טעמו לפני התפלה, ויהודי אחד אמר לחבירו שהסיבה שמתפללים אזוי געשמאק מפני שטעמו לפני התפלה אבל מדוע לא קידשו על היין לפני האכילה. ולאחר התפלה ניגש אליהם הבית אברהם ואמר להם מי אומר שצריך לעשות קידוש לפני התפלה, והראה להם בשו״ע שא״צ לעשות קידוש.

וכ״כ להקל בשו״ת קרן לדוד פד. וראה גם שו״ת דברי יציב סימן קלא. יביע אומר ח״ח סימן לא. ועוד – נסמנו אצלנו 6796.

ובנשים שאינן מתפללות – ראה פמ״ג רפט בשם תוס״ש. קרן לדוד שם. כה״ח רפו, ל. וראה שם אצלנו.

 

 

#4252