Women Eating Before Kiddush on Shabbos

 

Question:

Concerning women who do not daven Shacharis on Shabbos morning (at least officially) – until what time may such women eat before kiddush? If her husband will make Kiddush for her late, can she eat “breakfast” until Kiddush? Is there a period of time before kiddush during which she should no longer eat?

 

Amswer:

It is necessary even for women to Daven. However, if whatever reason you are not davening then you must make Kiddush before you eat. If you can’t make on wine you can make on coffee, and then eat.

 

Sources:

לכל מעשה שבת איש ואשה שוין (מג״א רצא, יא. אדה״ז שם ח), ולכן נשים חייבות בקידוש היום – פמ״ג רפט, במ״ז א. שם רצא במ״ז ו. פתיחה כוללת א, לב. וכן נקטו כל הפוסקים ודלא כמהר״ם חלאווה פסחים קו, א שפטורות. ואיהו נקט נמי שמותר לטעום לפני קידוש היום ומינה דפטורות. וא״כ לדידן שאסורות לטעום חייבות.

ואם אינן מתפללות חלה עליהן חובת קידוש מיד – ראה תוס״ש רפו, ד והב״ד בפמ״ג רפט בא״א ו. אלא שהאיסור חל רק אחר שאמרה קצת בקשה, עיי״ש שאז נחשב אצלם כלאחר תפילה וממילא חל חובת קידוש.

אבל בחסל״א רעא, ה, ובשו״ת חסד לאברהם או״ח ו, והב״ד בבא״ח ש״ב בראשית יח, נראה שנקטו שחובת קידוש לדידהו חל כבר בעלוה״ש ואסורות לשתות אפי׳ מים. וכ״נ שתפס בתוספות חיים על החיי״א  ו, כ.

(והנה, מדבריהם נראה קצת שכ״ה גם בנשים המתפללות. וכ״כ הבא״ח להדיא בחוקי הנשים מג. וכן בתוס״ש נראה שהחמיר גם לגבי נשים שמתפללות. אבל בזכרונות אליהו ק, ד, כתב להעיר בד׳ חסל״א שבדברי הפוסקים משמע שאי״ז אלא לנשים שאין רגילין להתפלל. אבל בשאר נשים המתפללות אינו כן. וראה גם פמ״ג שם, שגם אם יוצאות התפילה מדברי תורה מכ״מ חייבות בתפלה מדרבנן, וגם ספק שמא מותר לטעום לפני קידוש היום כדעת הראב״ד, ולפיכך לא חלה חובת קידוש לפני התפילה, ומותרת לשתות לפני התפלה ללא קידוש. אלא שלשונו הוא ״בפרט בנשים המתפללות תמיד״, ומשמע דאכולהו קאי. וביד יוסף שם ג נראה נמי שנקט כן ע״פ הפמ״ג, להקל גם בנשים שאינן מתפללות. אבל בכה״ח רפו, ל באו״א קצת, שרק אם כיוונו לצאת תפלה באותה בקשה חייבות לקדש. אבל אם קובעים עצמם להתפלל מותרים לשתות קודם תפלה, כמו באנשים שגם הם יוצאים תפלה מה״ת באיזה בקשה, עיי״ש. ולכאו׳ כ״ה גם במתפללת רק בשבת ויו״ט – ראה שו״ת קנין תורה ב, לו, ב. ברכות שמים א, פב. וראה בשש״כ נב הע׳ מד, לרווחא דמילתא, שתכוון בפי׳ שלא לצאת יד״ח בבקשה שאומרת קודם התפלה בכדי להוציא עצמה מידי ספק).

ולהעיר שלדעת אדה״ז פט, ו, ההיתר לשתות קודם שחרית אינו (רק) לפי שעדיין לא חלה חובת קידוש (כל׳ הטור  או״ח פט בשם הרא״ש: כיון שעדיין לא הגיע זמנו. וכן בטור או״ח רפט בשם הרא״ש: שלא חל עליו עדיין חובת קידוש. וכבר נתקשה בשו״ת מהרש״ג ב, נז מ״ט לא הגיע זמנו לפני התפלה. ושם ביאר מחמת האיסור לשתות יין. וראה קרן לדוד דלקמן), אלא משום שאסור לאכול קודם התפלה, ול״ש קידוש שאינו אלא במקום סעודה. ויש מקום לבאר, שבאמת חלה חובת קידוש כל היום, אלא שבמציאות ל״ש להטיל חובת קידוש כשאסור באכילה. (וראה שו״ת פרי הארץ ח. חבלים בנעימים ב, ז, א. התעוררות תשובה קלח. וכולם החמירו מה״ט במי שאינו בריא ואוכל לרפואה. וראה לקמן. אבל בזכל״א או״ח ק, חילק שאם שותה חלב לרפואה א״צ לקדש כיון שאינו מועיל לו לדין סעודה אחרי קידוש). אבל לשון אדה״ז – למרות שכתב כנ״ל – הוא שמשו״ה עדיין לא הגיע זמנו. וכעי״ז מצינו במהר״י אבוהב על הטור פט, שכתב תרתי טעמי: שעדיין לא הגיע זמן הקידוש, ועוד, שהקידוש אינו אלא במק״ס ובשבת אין לנו לאכול אלא בזמן שחפץ בסעודה כדי שיהי׳ עונג, ולפיכך י״ל שאינו עדיין זמן קידוש. ראה שו״ת שערי ישועה זיין שער ב,  ד, ד״ה ואומר במוסגר. שם  ד בסופו.

והנה, לגבי אכילה לרפואה (ורעבים וצמאים שאינם יכולים לכוון) נהוג להתיר לאכול לפני קידוש. וכדעת הקרן לדוד בשו״ת פד משום לא פלוג. (ועיי״ש מש״כ לדייק בל׳ הטור הנ״ל). ועוד. ואף שאפ״ל דהה״נ בנשים שאינן מתפללות – כבר כתב בקרן לדוד דשאני נשים שאינם מתפללות שה״ז כלאחר התפלה אצלם. (ולהעיר שי״א שא״צ לקדש אפי׳ קודם מוסף. ואף דלא קייל״ן הכי, עכ״פ לפני התפלה לא החמירו. וחזי לאצטרופי דעת הראב״ד להתיר לאכול לפני קידוש היום, שאפשר לסמוך ע״ז בשעהד״ח – ראה אדה״ז רפט, ב. אבל בנשים שדינם כלאחר התפלה אין סיבה להקל). ועוד יש בזה דעת הפת״ש רפט, שפטור מקידוש לפי שלא הותר לשתות יין מחמת חוליו לפני התפלה. (וראה מהרש״ג שם). וכעי״ז בשו״ת חלקת יעקב או״ח צב, שכיון שלא הותר ביין ובשאר משקה המשכר, ורק לאכול ולסעוד לבו, ה״ז כמי שאין לו יין וחמר מדינה. (וצ״ע, שהרי מותר בקאווע ותה לרוה״פ). ול״ש זה בנשים שאינן מתפללות, שהותר להם לאכול ולשתות כל צרכם וגם משקה המשכר. (ובפוסקים שכתבו לפטור מקידוש בכל שתיית מים לפני התפלה מטעם אחר – שאני התם דקאי כשאסורים באכילה). ועד״ז הוא לסברת התוס״ש שם שאכילה שהיא לרפואה לא גזרו בה (כשם שהותר מה״ט לפני התפלה. וראה תהל״ד רפו, ג שכתב לדחות) ופטור מלקדש לפני׳. ודלא כשו״ת מנח״י ד, כח, ג שהחמיר לקדש באוכלת מחמת חולשה גם ברגילה להתפלל, ולא נהיגי כוותי׳. ומחלק שם בין טעימה בעלמא לאכילה ממש, יעו״ש. וגם הוא כתב להקל בשעהד״ח.

[ויל״ע אם כ״ה גם לסברת הבית מנוחה דינים השייכים לקידושא רבה ג, בנוגע לאכילה מחמת בריאות, דלא חשיבא אכילה זו אכילה של עונג דליצטריך קידוש, דבעינן סעודה שבאה לעונג ולכבוד שבת. וכ״כ בשו״ת חלקת יעקב שם (בטעם הראשון) דלא הי׳ עדיין זמן סעודה כרצונו. וכ״מ קצת בקרן לדוד שם. ובשלחן שלמה רפט, ח כתב שכיון שמחמת בריאותו אינו זקוק לסעודה וסגי לי׳ גם בפחות מזה לא נתחייב בקידוש.  וראה שו״ת אג״מ או״ח ב, כח, ובאג״מ דלקמן, שאינו זמן סעודה לכל אדם. ולכאו׳ זוהי סברת מהרש״ג שם שחילק בין האוכל טעימה בעלמא לרפואה, למי שאוכל סעודה קבועה בלחם ופת הרבה, שזוהי סעודה ראשונה של יום השבת, ובודאי בעיא קידוש. ובאמת, מפורש כעי״ז במהר״י אבוהב דלעיל, שגם במי שמוכרח לאכול מותר לפני קידוש מטעם הנ״ל, שבשבת אין לנו לאכול אלא בזמן שחפץ בסעודה. (אלא שנראה מדבריו שנשמטו כמה תיבות. ויתכן דקאי רק על שתיית מים בשבת. וצ״ע)].

וראה גם 1405.

הן אמנם ידוע חידושו של האג״מ (שו״ת אג״מ או”ח ד, קא, ב) שפטורה מקידוש כל עוד בעלה לא התפלל מחמת שמשועבדת אליו. אלא שלמעשה לא נתקבלו דבריו המחודשים. ובפרט שאינה מפקיעה שעבודה באכילה גרידא לעצמה לפנ״ז ללא סעודה. וראה שש״כ נג הערה מו.

וראה בשבילי דאורייתא בשבילי השבת כה, יד שהעלה צד שבשתיית קפה או תה (אם שותות כשיעור) עם מזונות יוצאות קידוש וגם הוא במקום סעודה, וגם ללא כוונה (לכמה דעות), וכש״כ שישנם עוד כמה צירופי היתר, עיי״ש. וראה עד״ז במנחת ברוך וייס א, א. וכבר כ״כ בדברי חנה ב ע׳ ל בשם הרה״צ משינאווא שציוה שימלאו ספלי הקפה כל גדותיהן שתהא במקום קידוש. וראה גם מעורר ישנים בר אבהן ע׳ צט.

 

 

#6796