When saying Pirkei Avos should the names of Hashem be said? (Some pesukim with Hashem’s name are not full pesukim. Also sheyibaneh (Avos 5:20) etc). 

 

No. Only complete pesukim.

 

מפי השמועה בשם כ״ק אד״ש – ראה התקשרות גל׳ רעח ע׳ 17. שם גל׳ תקח.

והארכנו בזה ובהבאת סימוכין ובמה שנראה כסותר בבירור הלכה בענין השוכח על הנסים בלוח יומי לפורים תשע״ח במילואים ג בהערה בשוה״ג בקטע המתחיל ובהיותי בזה (עמ’ נג).

 

 

 

#8623


Comments (1)

  • Yossi June 26, 2021 - 1 year ago

    ובהיותי בזה צל״ע בהנהוג אצל כו״כ שמחמירים
    שלא לבטא האזכרות שבפסוקים בשעת הלימוד
    כשאינו פסוק שלם )ראה פמ״ג סרט״ו בא״א סק״ה
    )להיתר(. משנ״ב שם סקי״ד )להיתר(. ערוה״ש ס״ב
    )נכון להתרחק וכן נוהגים(. שלחן שלמה סרט״ו ס״ד
    )כשאומר השם בפסוק שלם א״ע משום לא תשא(.
    ומפי השמועה – בהתקשרות גל׳ רעח. ולהעיר
    משעה״כ תפלת ערבית דרוש א בהנהגת האריז״ל
    בשעת הדרוש(, ולאידך רגיל לבטא האזכרות בחלקי
    הזהר שבתפלה, כגון כגוונא ופתח אליהו וכו׳ )ראה
    ספר המנהגים חב״ד ע׳ 27 .)וצ״ע הסברא לחלק.
    וכלפי לייא. ואף שפשוט שאין אמירת מאמרי חז״ל
    במסגרת התפלה בגדר אמירה אדעתא דחובה, מ״מ
    צ״ב בטעמא דמילתא.
    ואולי, שבשעת לימוד שאין הכרח לבטא ל׳ הפסוק,
    עדיף להחמיר, ועדמש״כ אדה״ז שלא רצו להזכירו
    שלא לצורך, ובפרט כיון שרגיל שאומרו ללא כוונת
    השם )להעיר מא״א מבוטאטש סי׳ קפח ס״ז. וראה
    כה״ח סרט״ו סקל״ה. שו״ת בצה״ח ח״ד סנ״ב(, וגם
    הכוונה מבלבלת ללימוד )כדלקמן בסו״ד(, משא״כ
    בתפלה הוא כשאר בקשות ותחינות.
    ובס׳ המנהגים )שם( מ׳ שמש״כ בשו״ע אדה״ז
    בסרט״ו ס״ב לאיסור – מיירי בלימוד מטבע הברכות,
    משא״כ באזכרות שבנוסח הברכות שבש״ס )וראה
    גם אג״ק ח״ג ע׳ קלז בשינוי הל׳ בשו״ע אדה״ז מד׳
    המג״א שם סק״ה. ואף דשם מיירי בשינוי לחומרא
    – י״ל שהוא גם לקולא. וראה גם באה״ט שם סק״ד
    ששינה מל׳ המג״א(, וכדעת השאילת יעב״ץ ח״א
    ספ״ה. ועוד. וכההוראה בכ״מ )דרך פקודיך מצוה
    ד בסופה. ועוד. וראה רשימת הגר״י ע״ה לנדא )מה
    שסיפר כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע ע״ד ההנהגה
    אצל אביו כ״ק אדמו״ר מהר״ש נ״ע( בהתקשרות גל׳
    תשמז. לקוטי סיפורים פערלאוו ע׳ קצג. וכן מסופר
    מפי השמועה ע״ד מעשה רב בחורף תשי״א( בנוגע
    לקידוש לבנה באיחור. ודלא כמג״א שם. ברכ״י שם
    סק״ה. וראה הנסמן בשו״ת יבי״א ח״ג או״ח סי״ד. שם
    ח״ו או״ח סל״ח.
    ]ובמה שכתבנו ע״ד כוונת השמות בעת הלימוד –
    הנה, ל׳ הטושו״ע רסי׳ ה: יכוון בברכות. וכ״ה בשו״ע
    אדה״ז שם. וראה גם רבינו בחיי אמור כד, יו״ד.
    וכ״כ לדייק בשו״ת אול״צ ח״ב סי״ח. אבל בשו״ת
    אג״מ או״ח ח״ה ס״ה, דתרי מילי נינהו פי׳ המלות
    שבברכות, וכוונת השמות, ועיי״ש שר״ל ולהגי׳ בל׳
    השו״ע. ובעט״ז שם מפורש שלא כפירושו. ולהעיר
    גם מהכותרת שבטור ובשו״ע, וכן בשו״ע אדה״ז.
    אבל ברמזי דינים של הב״י לטור – באו״א. וידוע
    השקו״ט ע״ד מחבר הכותרות שבשו״ע )ראה הנסמן
    אצלנו בבירור הלכה בענין התרת נדרים – נדפס בגל׳
    אור ישראל תשרי תשס״א – במילואים להע׳ 35 .)
    ואיך שיהי׳, גם לדבריו, אין לנו הוכחה שכצ״ל בכ״פ
    שמזכיר השם גם בלימודו. וכ״מ קצת באור חדש על
    הל׳ ברכות כלל כו ס״ה. וילע״ע.
    ולכאו׳ כ״מ בהקדמת תקו״ז )ג, א(: לאפקא אזכרות
    דשמהן דקוב״ה בכוונה ולחברא לון בקול דק״ש
    ובדבור דצלותא. וכן בהמשך: בין בק״ש בין בצלותא
    בין בשירות ותשבחות והודאות. ומ״ש לאח״ז, בכל
    אזכרה דיפוק מפומוי בכל אתר ובכל ממלל צריך
    לכוונא וכו׳ – יל״פ כנ״ל, רק בתפלה וכו׳. ]וכצ״ל
    במש״כ בס׳ היראה לרבינו יונה: ובכל פעם בהזכירו
    שם המיוחד[. ובלא״ה, התם מיירי מכוונות ע״ד הסוד.
    וראה גם בעולת תמיד שער כוונת הברכות: ויותר
    מזה צריך שתכוון אפי׳ בכל פעם שאתה מזכיר שם
    הוי׳ אפי׳ שאינו בברכה תכוון וכו׳. ומוכח שהכוונה
    שלפנ״ז קאי רק בברכה, כמ״ש שם. ועד״ז הוא
    בפע״ח שער הברכות ספ״א. ויל״פ כן גם בשעה״כ
    ענין הברכות, עייש״ה. וכ״ה במש״כ בבא״ח וישב ש״א
    ס״ג: הן בפסוקים הן בתפלה כו׳ – דקאי אשלפניו ולא
    שלפני פניו, בכוונה שע״פ סוד )והוא דלא כמשמעות
    העו״ת הנ״ל(. וגם בזה כ׳ ”מה טוב ומה נעים להזהר״.
    וכ״ה במש״כ שם: וכל המתפלל ולומד כו׳.
    וכן מש״כ בתהל״ד על אתר – קאי כשאומרו
    בתהלים. וצ״ע בהליכות שלמה פי״ב הע׳ מח. וסותר
    מש״כ שם פ״א הע׳ 11 .וראה שו״ת שבה״ל ח״ז סי׳
    קח[

Comments are closed.