« go back

השאלות להלן הם הן בנוגע לגדר ההלכתי של סיום (בנוגע לאכילת בשר סעודת מצוה תענית בכורות וכו’) והן בנוגע למנהג עריכת סיומים בתשעת הימים:

 

א. אם נכנס אדם באמצע הסעודה אחרי הסיום, האם נחשב שהשתתף בהסיום?  

הדבר שנוי במחלוקת.

(המקילין: ראה שו”ת מהר”ם בריסק ח”א סי’ קל”ג לענין תענית בכורות, וכ”כ המנח”י ח”ט סי’מ”ה לענין תענית בכורות ע”פ הביאור הלכה סי’ תקנ”ט סעיף י’ ד”ה וסיום מסכת, וכן ראה שו”ת רשב”ן או”ח סי’ קס”ח לענין תענית בכורות והביא ראי’ מדברי הא”ר או”ח סי’ תקנ”א דמיירי בבין המצרים. ומאידך ראה שו”ת יבי”א ח”ד סי’ מ”ה שהביא מכמה אחרונים להחמיר לענין תענית בכורות ודחה ראיית הרשב”ן מדברי הא”ר וגם שאר ראיותיו. ומקום לחלק בין סיום בע״פ שעיקרו משום יו״ט ולכן עליו לשמוע הסיום משא״כ בתשעת הימים שהוא משום סעודת מצוה וראה פסקי תשובות סי’ ת”ע אות י’ ובהע’ שם (שהביא עוד מ”מ הדנים בזה והוסיף שם) שהמנהג להקל. ובשיחת ש״פ פינחס תשמ״ה משמע קצת שיש לשמוע הסיום).

 

ב. האם המסיים סיים מכבר, האם יכול לעשות עריכת הסיום וסעודת מצוה בהזדמנות מאוחרת? או שצריך להשאיר כמה שורות מהמסכתא שלא ילמד? ואם כן, איך אפשר להכין הדרן?

ראה כאן:

The Siyum HaRambam this year falls in the middle of the 9 days and we are in camp. Is there a היתר to play music and serve meat at the Siyum?

 

אבל אין לערוך סעודת סיום בבשר ווין – ראה כאן:

לינק לשאלה 9963

 

ג. אם א’ השתתף בשיעור גמרא, האם יכול לעשות סיום, שהרי לא למד בפנים? והאם צריך “ללמוד” המסכתא בהבנה, או צריך ג”כ בדיבור? 

ראה מג”א סי’ נ’ ס”ק ב’ (וכן בשוע”ר אדה”ז שם סעיף ב’) דהעיקר בלימוד תורה שבע”פ הוא ההבנה ולא הלשון. וראה בשאלה 3190 ובהלכה יומית אות רס המצויין שם.

 

ד. האם אפשר להשתתף בסיום דרך הפלפון וכדו’?

Can someone be “Yotze” a Siyum via Telephone etc.?

 

ה. האם סיום הרמב”ם נחשב בתור סיום?

ראה כאן:

אנחנו עושים סיום הרמב”ם. האם אפשר להביא בשר ויין? בספר המנהגים כתוב שהרבי הרש”ב לא אכל בפועל בשר ויין בסיום מסכת. השאלה אם סיום הרמב”ם זה שונה?

 

 

 

#4934


Add Comment

Your Email address will not be published