« go back

סיימתי מסכת ולמדתי גם את סיומו בעת לימודי האם אני עדיין יכול לעשות סיום ברבים כי לכאורה כבר סיימתי אותה

 

נכון לעשות מסיבה לגמרה של תורה. אבל אי אפשר לעשות סיום בבשר ויין בתשעת הימים.

 

מקורות: 

בשו״ת מהר״ם מינץ ב, קיט, הובא בש״ך יו״ד רמו, כו: “רב או ראש ישיבה שהוא לומד מסכתא עם חביריו ותלמידיו וכשבאו לסוף המסכתא ישייר מעט בסוף עד שעת הכושר יומא דראוי לתקן סעודה נאה לכבוד התורה ותלמידיהון. ואז ראוי לקבץ כל הקהל כשבא הרב לסיים כל מי שראוי לבא לסיום המסכתא. ולכך נהגו כל הבעלי בתים לילך על הישיבה בתחלת הזמן ולכך מנהג להודיעם כשבא הרב לסיים המסכתא כדי שיבואו הבני בית גם כן לסיומא ואז יהיו שמה תחלה וסוף ויחזרו אחר מנין לומר קדיש דרבנן ועשרה בני רב פפא והיא סעודת מצוה דאפילו אבל תוך י”ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם”. וראה שו״ת ר׳ טיאה וייל לח. שנות חיים נב.

ולמרות מש״כ בשו״ת חו״י ע, הובא בפת״ש שם ח, לעשות סעודה גם למחרתו. ושם: ״ואפשר שגם שאחר אחריו כמו שאמרו גבי ז’ ברכות (כתובות ח’) מחמת הילולא”, והב״ד בפסקי תשובה ב, קצד. אבל אינו מתיר בשר ויין בתשעת הימים, כפשוט. וכ״כ בשו״ת מנח״י ח, מה. ובמכ״ש ממה שי״א שאסור למהר או להשהות הסיום בשביל בשר ויין – ראה משנ״ב תקנא, עג מדברי הא״ר שם נו. מכתבי רעק״א יא. שד״ח מערכת בין המצרים א, ח.  וי״ח בזה – ראה סידור יעב״ץ דיני ביהמ״צ אשנב ב, יד. האלף לך שלמה שפו. כה״ח תקנא, קסא. ערוה״ש רמו, מד. אבני זכרון או״ח יא. ועוד.  וראה מנח״י שם. שם ב, צג. אלא דכאן גרע טפי, כמובן.

ומכבר שקו״ט במנהג כ״ק אד״ש לערוך סיים התוועדות במוצאי היאצ״ט. וי״ל.

 

 

#9963


Add Comment

Your Email address will not be published