I ate less than a kezayis from the seven special fruits but a kezayis from other fruits. What after blessing do I recite? What do I do if I have a doubt whether there was a kezayis from the seven kinds?

 

 

In this case, you only recite Borei Nefashos on the ordinary fruit, as the seven kinds of fruit had less than the requisite amount. In fact, even if the ordinary fruit was less than a kezayis too, if the total amount is a kezayis, you should recite Borei Nefashos.

If you are in doubt whether you ate a kezayis from the seven kinds, or even if it was certainly less than a zayis but it was complete fruit, then you should eat more fruit from the seven kinds, so that you have a definite kezayis. In this case, you only make the after blessing Al-ha’etz which covers also the ordinary fruit.

Where no other such fruit is available, if the fruit was grapes, you can drink wine and recite only the after-blessing for wine, which covers also the grapes. Then recite a Borei Nefashos on the other fruit.

If this isn’t the case, although you may not engage in doing so – eating an amount which is questionable whether it is less then a kezayis – in the first instance, but once this has already occurred, you should recite a may’ain shalosh on other foods such as Al-hamichya and include Al-ha’etz in it. If this isn’t possible, recite just Borei Nefashos on the other foods.

 

Sources:

ע״פ סדר ברה״נ א, יד, כ. ח, ז.

ובפרטיות:

שגם שאר פירות נכללים בברכת על העץ – שו״ע או״ח רח, יג. סדר ברה״נ שם יד.

שכל האוכלים מצטרפים לכזית ומברך כברכת הקל שביניהן – כנה״ג רי בהגה״ט. מג״א שם א. סדר ברה״נ ח, ז.

במקום ספק – אינו מברך בנ״ר שאינה פוטרת מעין שלש – ט״ז ומג״א סוסי׳ רח. סדר ברה״נ א, יח. וה״ז כפרי שמסופק אם הוא מז׳ מינים – ראה שם כ. וכ״כ כמה מהפוסקים בספק אם אכל כשיעור – ראה חיי״א נ, כ. ש״ת כרם חמד או״ח ח. שו״ת צור יעקב א, קפג. יחו״ד ו, יד. חזו״ע ברכות ע׳ קצט ואילך. אג״מ או״ח ב, קכט. שש״כ ב, נד הערה עא. ופשוט, שה״ה באכל ברי׳ שלימה שספק אם חייב ברכה אחרונה (ראה שו״ע או״ח רי, א. סדר ברה״נ ח, ט. וכן בשאר ספיקות כיו״ב. [אבל יש חולקים בנוגע לספק פחות מכשיעור – ראה הנסמן בהלכה ברורה יוסף בבירור הלכה נב. ובמק״א הארכנו בדעת האומרים לכלול גם בודאי פחות מכשיעור, ראה מקורות ועיונים להלכה יומית תכו. ואכ״מ]. ופשוט, שגם בכולל בברכה אחרת, יוצא יד״ח גם על שאר פירות, לפי שסו״ס בירך ברכת על העץ.

והנה, בלוח ברה״נ א, כ, שכשאין לו שום דבר לכוללו בברכתו יברך על העץ ויוצא בה ממ״נ. והוא מהמג״א רח, כו. [וראה גם שע״ת רז, א, וכ״ה במשנ״ב שם א, וכ״כ קצוה״ש ס, ג, בטעה ובירך על העץ על שאר פירות]. אלא, שהשמיטו רבינו בסדר ברה״נ. והנה, בא״ר סוסי׳ רח חולק שא״י בברכת עץ העץ אלא כשבירך בו על אכילה שברכתו כך. וראה גם מח״ב רז, א. ואיכא למישמע דס״ל שא״י בכה״ג, שמשנה ממטבע שטבעו, לפי שמברך בחתימה (משא״כ כשבלא״ה מברך על ז׳ מינים) – ראה כעי״ז תהל״ד רז, א. הגהות אבן ישראל על המשנ״ב שם. (ולהעיר שגם למג״א הוא רק בדלית ברירה, שאין לו פרי אחר מז׳ המינים. אבל ביש לו פרי אחר אסור לעשות כן).

[ובקצוה״ש כ׳ כן בפשטות וכנ״ל, ולא שם לבו דהאי מילתא באשלי רברבי תליא. ודעת אדה״ז בסדר ברה״נ אינה ברורה אצלנו. ובאמת יל״ע בכמה מההשמטות בסדר ברה״נ לגבי מש״כ בלוח, מה טעמו, אם לפי שחזר בו, או דלא שכיח (ראה שם בבדה״ש ס, ט והובא בתורת מנחם לסדר ברה״נ א,יז. וכ״ה בסידור אדה״ז בכלל. והארכנו מזה במק״א), או שחזר ונסתפק בדבר. ובנדו״ז, הרי לא הובא בסדר ברה״נ גם מש״כ בלוח שם בסוף ההלכה, בנוגע לתבשיל שספק אם ברכתו על המחי׳ או בנ״ר ואין ד״א לכלול בברכתו, שלא יברך לא מעי״ג ולא בנ״ר, שבודאי הכי ס״ל גם בסדר ברה״נ. ואכן הביאו הקצוה״ש שם ו. אלא שבזה פשוט, שבסדר ברה״נ לא הוצרך להביאו לפי שאין בזה כל חידוש לדינא, שפשוט שכ״ה הדין. ורק בלוח שהביא לפנ״ז, בנוגע לפרי שיכול לברך על העץ גם כשספק שמא הוא משאר פירות, הוכרח להביא שבתבשיל אינו כן. ומ״מ, ע״פ סתימת הרצאת הדברים, מחוורתא לפרש שבנדו״ד חזר בו אדה״ז, וס״ל שא״י בכה״ג. אמנם, יש ליישב ד׳ קצוה״ש, דאיהו קאי בדיעבד, ושפיר י״ל שאא״פ להורות לו שיחזור ויברך. ובפרט שי״א שגם בבנ״ר צריך לחתום בשם, ראה תהל״ד שם. משא״כ בנדו״ד שהפלוגתא הוא אם לברך לכתחילה כן].

ויל״ע, להאומרים של״י יד״ח בברכת על העץ על פרי שמסופק במינו, אם בכולל על העץ בברכת מעי״ג על מין אחר – מיני דגן או יין – (כשכבר אכל) ה״ה יוצא גם על שאר פירות, שהרי לדידהו יש כאן ספק אם יצא יד״ח על הפרי שהוא מסופק במינו. ומסתבר שכיון שהיא ברכה הראוי׳ למין השני שפיר יוצא בזה על פרי המסופק, לפי שבכה״ג אי״ז שינוי ממטבע שטבעו חכמים. (ולהעיר שי״א שעל המחי׳ פוטר כ״ד דזיין, הביאם הטור או״ח רח. אבל אי״ב כדי צירוף לדידן, דנוסף לזה דלא קייל״ן הכי, הרי לדעת האומרים שאפי׳ על העץ אינו פוטר שאר פירות שאינו מטבע שטבעו חכמים, פשוט שכ״ה גם בעל המחי׳).

בשתה יין פוטר ענבים בדיעבד – ראה סדר ברה״נ א, יד-טו. ולהעיר שי״א שגם שאר פירות וירקות נפטרים אבל לא קייל״ן הכי. ובפרט לנוסחא דידן שחותם ביין על פרי הגפן ולא על הפירות. ואכ״מ. כן להעיר, שבלוח א, יז שבתמרים ויין יוצא בדיעבד בברכת על המחי׳. אבל בסדר ברה״נ א, יח, השמיטו. וגם שינה הל׳ והדוגמא. והארכנו בזה במק״א.

בתערובת פירות, והרוב מז׳ מינים אבל אי״ב כזית, נחתינן לפלוגתא (ובדעת אדה״ז בפרט) בעיקר וטפל אי אזלינן בתר רובא גם כשלא נתבשלו, כשניכרים כאו״א בפ״ע. ורמזנו לזה בהלכה יומית אות רנג – ראה כאן.

ונראה עיקר, שרק בתערובת מאכל ומשקה לא אזלינן בתר רובא רק בנתבשלו, שכן בעיקר מקומו בדיני עיקר וטפל (שו״ע אדה״ז רסי׳ ריב. סדר ברה״נ רפ״ג) לא נז׳ כלום מזה כ״א במק״א, ורק כשמדובר על תערובת מאכל ומשקה. (ראה שו״ע אדה״ז רב, כג. רד, יז. סדר ברה״נ ז, י. שם יט. וכ״פ במסגה״ש על קצשו״ע נד, ו. אבל ראה ליקוטי מהרי״ט ג, ד. אבל לאידך גיסא בשו״ע אדה״ז ריב, א, יש מקום לדייק, שבאמת צ״ל תערובת ממש, ורק כשאינו מעורב ממש – מברך על העיקר אם השני בא רק מחמת הראשון. אבל כ״ז איננו שוה לי, שבדבר הרגיל הו״ל לאשמועינן בהדיא ). ואכ״מ. וכן הפלוגתא בעיקר פחות מכשיעור, אם מברך ברכה אחרונה – ראה כאן.

ועיי״ש מה שכתבנו לחלק בין ניכרים בתערובת וכיו״ב. ובסלט פירות, שלא נתבשלו (את״ל דאזלינן בתר רובא גם בכה״ג) וגם ניכרים כאו״א בפ״ע, לא מסתבר בכה״ג לברך ברכת העיקר כשאין בו שיעור כזית.

 

 

#2833