What Bracha does one make on the “LaraBar”?

 

Ha’etz.

It appears that the dates are the primary ingredient and therefore it would require a Ha’etz. Even assuming that two ingredients are primary, we follow the majority ingredient, in this case – it is the dates too.

As for the Bracha Acharona, ensure a Kezayis of dates are eaten within the amount of time of Kedei Achilas Pe’ras. This will be accomplished by eating two Larabar’s. Otherwise, there is a Safek on the Bracha Acharona. One would then have to eat another definite Al Ha’etz food and a Borei Nefashos food to avoid all Shaalos.

See also here.

 

Sources:

כמה ספיקות בדבר: האם הטפל מצטרף לשיעור כדית לבר״א, שבציר שע״ג האוכל ופת השרוי ביין  מצטרף – ראה מג״א רי, א. משנ״ב רי, א. קסח, מח (ומדמה שם גם שאר מינים שבעוגות) ערוה״ש רב, י. שו״ת מהרם שיק רנא, ז. (ושם רנט – רק  כשנאפו או נתבשלו ביחד. וכ״ה בתפא״י עוקצין ב, ח). בית יצחק א, ל. אג״מ או״ח א, עה. וראה הנסמן בשערי הברכה יד הערה ז. [וי״א שגם בזה אינו מצטרף כ״א לברך בנ״ר – אפיקי מגינים רי, א. רח, יד. שו״ת דברי יואל יג, ו ואילך. אבל דעת אדה״ז, לענין מין דגן דלא כדבריהם, ששאר מינים מצטרפים לדגן לברכת מעין ג׳, ורק הביא י״א שצריך כבא״פ, כדלקמן. וראה שו״ת אגלי דבש א, יט].

ולהעיר שאדה״ז השמיט דין ציר שע״ג האוכל לענין בר״א, אף שהביאו בכ״מ בשאר דוכתי – שו״ע אדה״ז קנח, ו (נט״י). קצז, ב (זימון). תריב, ב (יוהכ״פ).

אמנם, בטפל גרידא שקו״ט בכ״מ אם לדמות להנ״ל, וי״א שמצטרף, ולכמה דעות אינו מצטרף, ונחלקו אם הטפל נפטר בכגון דא מברכה אחרונה – ראה שו״ת משיבת נפש ב, ה. הובא בדע״ת ריב. שערי דעה ב, מד. אפיקי מגינים ריב, א. כה״ח ריב, ב. מנחת העומר או״ח ה. שו״ת אבנ״ז לח, ג. (ושם שדבריו הם דלא כשו״ע: ומה כוחי בסברא לחלוק על פסק השו״ע) אג״מ או״ח מג. ד, מב. בצה״ח ו, פח. יבי״א ז או״ח לב, ג. וראה משנה ערוכה בירורי הלכות טו. וש״נ.

וכ״ה בשאר משקין לגבי יין – סדר ברה״נ א, כא – שצריך רביעית מהיין. ועדיין י״ל דשאני משאר דין טפל. וראה אג״מ או״ח א, עד. שבה״ל ח, קסו.

ובתערובת שכר ויין אזלינן בתר רוב והמיעוט מצטרף, ראה פמ״ג רב במ״ז א. דמשמע שרק כשהיין מועט מספק״ל. ובפי׳ מעשה בצלאל על פסקי ריקאנטי שיין מבושל שהוא מיעוט אינו מצטרף לרביעית לקידוש עם יין חי שהוא רוב. וראה שו״ת מנח״ש תנינא יג ביין משוחזר. ובמי שריית פירות – אפי׳ המים מרובים מצטרפים. ויל״ד.

וידוע השקו״ט בנוגע לתבלינים ושאר מינים שבעוגות.

ובסדר ברה״נ ג, ב הביא פלוגתא בנוגע לתבשיל של מין דגן, ושי״א שבכזית בכא״פ סגי. ובתערובת פחות מכבכא״פ הצריך שיאכל דבר שברכתו על המחי׳ בודאי ודבר שברכתו בנ״ר בודאי. (וראה בירורי ברכות טו מה שהצריך גם לאכול דבר שברכתו בנ״ר ודאי). אבל שם ח, גבפת של תערובת קמח דגן בשאר קמח, כתב שאינו מברך ברהמ״ז רק בתערובת כזית בכא״פ. וי״א שצריך שיאכל כל הפרס (והאריכו במק״א בהחילוק. ואכ״מ). אבל זהו מדין כל שי״ב מה׳ מיני דגן, ושאני משאר עיקר וטפל. וראה תלמוד והוראה רח ע׳ רצב ואילך. שערי ברכות ברכות לו, ב.

ונמצא שיש בידינו כמה סברות וצדדים, שרק בבא להכשיר האוכל מצטרף, ובזה גופא – יתכן שרק לבנ״ר, או שרק במין דגן מצטרף, או שרק בכזית בכא״פ מצטרף. ועצ״ע מדוע לא מצינו בשום מקום שגדר תערובת לענין בר״א תלוי בכבכא״פ, ורק לענין דגן. וי״ל שברוב ומיעוט מצטרף. או שרק בתערובת ממש, או רק כשאינו ניכר, או רק כשנאפה או נתבשל ביחד, מצטרף לשיעור בר״א.

ומעתה מובן היטב מש״כ להחמיר כבפנים. וראה שערי דעה שם.