May one make a Kiddush for their newborn daughter on Shabbos if the mother of the child is in the midst of Shloshim?
Yes, unless she’ll be present. In such a case, it should be scheduled for after the Shloshim.
Sources:
ראה בכעי״ז שו״ת נחלת שבעה ב, יז. זרע אמת ג, קסח. ואף לדידן דקייל״ן דלא כותייהו, שאבלות בפרהסיא גם מחמת שלשים ויב״ח אסורה בשבת, הרי אין הכרח לעשותה תוך ל׳, כפשוט, והרבה נהגו לאחרה הרבה זמן אח״כ.
אבל במקום שמנהג בדוקא לעשותה תוך ל׳ יום ללידה, או בשבת הראשונה – וראה כאן:
יש להתיר להורים ששמחה שלהם היא, בסעודה שחוץ לביתם, שאינה סעודה של שמחה, אפי׳ בתוך ל׳, שסעו״מ היא. ואף שבשו״ת נח״ש בנדון דידי׳ מוכח שאסר סעודה ללידת הבית גם בביתו, ועכצ״ל דל״ה סעו״מ – אולי קידוש שאני שהוא כשבח והודאה. ודוחק. ועיקר, שבאופן כזה ה״ז אבילות בפרהסיא. ואינהו ס״ל שגזירת ל׳ ויב״ח אסורים אף בשבת אפי׳ בפרהסיא, ול״ש לומר שמ״מ אסור שמחה בפרהסיא, כמ״ש בנח״ש שם, שכאן אי״ז סעודה של שמחה. ואנן נהיגין להקל כדברי המיקל באבל, ובפרט בחשש אבלות בפרהסיא, גם בדבר שאינו רגיל בו בכל שבת וגם כשהוא רק מנהג, ודלא כשו״ת מהרש״ל עא – ראה גליון מהרש״א ופת״ש סי׳ ת. ויש לצרף הדעות שבשבת הותר סעודה שאינה של שמחה – ראה כאן:
ועוד צדדי היתר נזכרו שם.
ולא הצענו כאן לעשות סיום, בכדי להתיר בשופי, חדא דמה יתן ומה נוסיף הסיום, אם בלא״ה ה״ז סעו״מ (ואף שיש שכתבו דסיום עדיף משאר סעו״מ, והתירו לאבל להשתתף בסיום – היינו שמצוה שלו היא. וראה כאן:
והרי הה״נ בנדו״ד. ואף אם נפרש כהסברא שהקלו בסיום גם של אחרים יותר משאר סעו״מ – ראה שם – עוד ועיקר כאן, שיש חשש אבלות בפרהסיא בש״ק בעשיית סיום בכדי להתיר ההשתתפות, שהרי לא נהוג לעשות סיום בקידוש לבת, ועשיית סיום מדגישה להדיא האבילות והיינו שיש לו איסור להשתתף. ושם אצלנו בסי׳ יד׳רמ איירינן בסעודת שלשים שבלא״ה רגיל לעשות סיום בכלל לעילוי הנשמה, גם לולא השאלה דהשתתפות בסעודה באבלות, וממילא אין חשש בסיום בש״ק. (ולהעיר, שגם לולא זה מצינו ביאצ״ט סברא לא לעשות סיום בשבת מטעם אחר, שלא יאמרו שרוצה להתענות בשבת – ראה סה״ש תשמ״ט ח״ט ע׳ 242 הע׳ 56 בשוה״ג. ובארוכה – שיחת יו״ד שבט תשמ״ט. אלא שבשלושים אין מנהג להתענות, וסר החשש).
#14914
