Mivtza Tefillin After Shkiya

 

Question:

What should I do If I meet a Jew after Shkiya who hasn’t put Tefillin today?

 

Answer:

If one didn’t put on Tefillin during the day, he may still put them on until Tzeis Hakochavim without a Brachah. (Or with a Brachah if it’s immediately after the visible Shkiya).

Needless to say, Lechatchila everything should be done to make sure that they are put on before Shkiya.

As for on Erev Shabbos:

Same applies on Erev Shabbos. However one is to stipulate that if it’s Halachically already Shabbos he is wearing it only for shmira purposes.

 

Sources:

פלוגתא בפי׳ ד׳ אדה״ז בסי׳ ל, ובהבנת ב׳ הדעות, ושקו״ט מזה בכ״מ. ויותר נראה – וכ״מ מהמ״מ שם – כהפי׳ שלמעשה יניח עד צאת הכוכבים. ועי׳ במשנ״ב סי׳ ל ס״ק ג שמביא ממג״א ופרמ״ג שמותר. וע״ע בפסקי הסידור הלכות תפילין וב׳סידור רבינו הזקן׳ (ראסקין) עמ׳ פ״ג הע׳ 78.

בנוגע לערב שבת – יש לדון משום בל תוסיף, אבל כשמתנה כנ״ל ליכא למיחש. וכן יכול לכוון שיהיו כרצועות בעלמא. אבל עדיף כנ״ל שלא ליכנס לחשש מוקצה כדלקמן. ואין לומר שמ״מ נראה כמוסיף, ראה גם תהל״ד או״ח כט, שדומה לישיבה בסוכה בשמע״צ, שכיון שאינו מברך איכא היכרא ולא נראה כמוסיף, אף דהתם איכא נמי טעמא שלפעמים סוכתו עריבה עליו. אבל הכא נמי איכא טעמא דלפעמים מניחם לשמירה. וגם י״ל, שחובת הנחת תפלין מספק דוחה חשש הנ״ל.

והה״נ מצד איסור הנחת תפלין בשבת משום זלזול אות דשבת, שהאיסור רק כשמניחן למצוה. ועוי״ל, שבלא״ה אין לחוש לאיסור כיון שמניחו משום ספק. וכ״ה במניח תפלין בחוה״מ – ראה שו״ע אדה״ז לא. ובא״א מבוטשאטש שם כתב שיתנה כך. וגם י״ל שבביה״ש בכלל ליכא משום זלזול, שבביה״ש אין לנו האות דשבת בודאי. ומוכח כן ממנחות לו, ב שבספק חשיכה לא חולץ ולא מניח. ועכצ״ל שאף שאסור בתפלין בשבת, כל שהוא ספק שבת ליכא איסורא. (ובשו״ת שאג״א מא הוכיח מזה שבאמת ליכא איסורא כלל בשבת, ורק פטור מתפלין, והביאו בפס״ד להצ״צ שא. אבל לא קייל״ן הכי. ועכ״ז האיסור רק במניחן לשם מצוה, משא״כ כשמתנה). וגם י״ל שספק מ״ע דאורייתא דוחה איסור הנ״ל. ויל״ד כיון שי״א שספק מ״ע אינו דוחה ספק ל״ת. גם י״ל בכל הנ״ל דאיכא ס״ס, ספק אם אסור להניח תפלין בשבת, ואת״ל שאסור ספק שמא יום הוא. ובכל אופן, כנ״ל כיון שמתנה כך מעיקרא ליכא איסורא.

וליכא משום מוקצה שהוא כשמל״א לצו״ג, ראה אדה״ז שח, יט, לצורך המצוה (אבל ראה בשו״ע אדה״ז שח, יג שצו״ג היינו כשצריך לו בשבת עצמה. וכאן צריך לו רק להצד שהוא חול. אבל סו״ס צריך לו כעת). וכש״כ מחמת התנאי, שכיון שמניחן משום שמירה על הספק ה״ז צו״ג. ועוד שמותר בשבות לצורך מצוה.

ומחשש הוצאה לרה״ר שמא יוציא  – בלא״ה יש להקל במקום צורך, ראה שו״ע אדה״ז שג, כג.

וכש״כ שכ״ה אם קיבל שבת מבעו״י, ובהא איכא למימר גם דהוי קבלה בטעות, ראה ט״ז תר, ב. שו״ת שו״מ מהדו״ת ב, כג – הובאו בדע״ת רסא, א. כן י״ל שבלא״ה בתוס״ש אין איסור בהנחת תפלין. אלא שיש חולקים על הט״ז, ראה מור וקציעה תר. ערך השולחן שם ב. יד אהרן שם בהגה״ט. וכן בסי׳ ל. נהר שלום שם. חמד משה שם. מקו״ח להנתיבות בסוה״ס.  ס׳ החיים שם. בגדי ישע ל. ועוד. גם יל״ע אם כ״ה אפי׳ כשקיבל ע״י תפלת ערבית,  וכש״כ כשקבלו כל הקהל בתפלת ערבית דהוי קבלת עיצומו של יום, אם שייך לומר דהוי קבלה בטעות. וי״א שיכול להתיר ע״י חכם. ומ״מ, בלא״ה איכא טעמי אחריני הנ״ל. וראה שמור וזכור חסין יב.

[ולהעיר מהשקו״ט בשכח אימתי שבת אם יניח תפלין בשבת שלו. ואכ״מ. ולמ״ד שיניח תפלין – כש״כ בנדו״ד].

וראה שו״ת דברי שלום קרויז ה, מט. דעת ישראל שווארץ א, קד. חוק ומשפט גבאי ס. דעת נוטה ג, תיב. קובץ דברי תורה כולל אברכים נ. י. חו׳ יב ע׳ נז. פלפול התלמידים סיאטעל ט ע׳  מב ואילך וראה שו״ת שבט הקהתי ה, מט, שמ״מ לא יניח תדר״ת. אבל להנת״ל דליכא איסורא יכול להניח תדר״ת ג״כ (אבל שאר הסברות משום ספק מצוה וכו׳, באמת ל״ש לגבי תדר״ת. וראה שו״ת שרה״מ ז, קז, ב – לגבי התפלל ערבית ביום חול).

 

 

#12073
#25762