האם לפני חצות לילה של ב’ מרחשון, כלומר לילה אחרי ר”ח, גם לא אומרים תחנון כמו במוצאי שבת? או במוצאי ר”ח כן אומרים תחנון?
הרבי העלה שאלה זו בהתוועדות והשאיר את זה בספק. גישה אחת היא לחכות עד אחרי חצות ואז לומר תחנון.
מקורות:
ראה שיחת פסח שני תשמ״ג. ובהנחה – תורת מנחם תשמ״ג ב ע׳ 1414 הוא בשינויים קלים. ומסרט ההקלטה (שיחה שני׳ בדקה 17:00 לערך) נראה שמסתפק בשניהם, אלא שמוסיף שבמוצאי פסח שני טעם נוסף לשלול תחנון יותר מאשר במוצאי ר״ח. ובקובץ מגדל דוד מא ע׳ 76 הבין להיפך שבאמת אין מקום לספק במוצאי ר״ח, אלא שבמחשבה ראשונית הי׳ אפשר להסתפק. והבוחר יבחר.
ולמעשה, בעיקרי הד״ט יו”ד כה, ד מוכח (ע״פ שו״ת מהר״י מברונא קלו שהביא) שאין אומרין תחנון. ובחסל״א קלא, ח (הובא בכה״ח שם בהשמטת תיבת ״ואפשר״) דאפשר דה״ה למוצאי ר״ח ושוא״ת עדיף. והב״ד בכה״ח פלאגי לב, סד (בהשמטת תיבת ״ואפשר״) בא״ח ש״א תשא ז. והובאו דברי חסל״א ובא״ח בכה״ח קלא, יד (והשמיט ג״כ תיבת ״ואפשר״).
אבל ראה זכרנו לחיים (פרץ – שלוניקי, תקל״ב) או״ח אות ו, ערך וידוי (ד, ב), שאומרים תחנונים גם בליל מוצאי ימים שא״א תחנונים חוץ ממוצ״ש. אבל שם ח״ב או״ח אות ו ערך וידוי, כתב שעפ״ד שו״ת מהר״י מברונא שם, אין מקום למנהג לומר אז וידוי. והובא כ״ז בשד״ח אס״ד מערכת ו, א. והביא שמנהג חברון לומר וידוי בכל לילה גם במוצאי ימים שא״א תחנון זולת מוצש״ק.
ולהעיר, משיחת ש״פ אחרי תשל״ח שיש תוספת ר״ח לפניו ולאחריו. וראה גם הערת רבינו שם בכתי״ק. ליקוט מענות תשל״ח ע׳ 80-2.
וראה גם ארחות חיים הל׳ תחינות אחר תפלת יח אות ה, ושם סדר תפלת מוצ״ש, שאחר י״ח וסדר קדושה אומרים יהי ה״א לבד ממוצ״ש ויו״ט ומוצאי ר״ח. ויש מקומות שאומרים במוצאי ר״ח. וכ״ה בעוד ראשונים – אבודרהם, שבה״ל. ועוד. ולהעיר גם מסעודת ר״ח שחל בשבת שמאחרין למוצאי ר״ח.
[ולהעיר מהפכו, בשיחת אור לר״ח מנ״א תשמ״ח (מסרט הקלטה): וואס חודש תמוז ווערט דאך דאס נמשך עד חצות לילה פון ר״ח מנ״א, ויש לומר אויכעט אויף שפעטער, וואס אין כאן המקום להאריך בזה. ואולי הכוונה גם מחמת שאין מקדשין בלילה. וקרבנות ר״ח, שזהו העיקר בר״ח, אין ענינם בלילה. וראה ליקוט מענות קודש שם ע׳ 81].
#1433
