כבוד רבו מובהק

 

שאלה:

בט”ז סי’ רמ סקי”ב נפסק במי שמת אביו ר”ל, שאין לו לבן להתנהג ב”שב ואל תעשה” ולא לומר שום לשון של כבוד לאחרי אמרו שם אביו, כי הוי זלזול, מאחר שכולם יודעים שמת ואינו אומר לשון כבוד.

ובסי’ רמב סכ”ח משמע שדין רבו כדין אביו.

והלא מדובר במצוה דאורייתא (“איזהו כבוד במותו..”)

וא”כ מנין/האם יש ההיתר שלא לכתוב תואר זצ”ל וכדו’ על כ”ק אדמו”ר, הלא א”א להיות שב ואל תעשה…

 

מענה:

ראה בהמצו”ב.

 

 

#25975


Add Comment

Your Email address will not be published