כבוד רבו מובהק
שאלה:
בט”ז סי’ רמ סקי”ב נפסק במי שמת אביו ר”ל, שאין לו לבן להתנהג ב”שב ואל תעשה” ולא לומר שום לשון של כבוד לאחרי אמרו שם אביו, כי הוי זלזול, מאחר שכולם יודעים שמת ואינו אומר לשון כבוד.
ובסי’ רמב סכ”ח משמע שדין רבו כדין אביו.
והלא מדובר במצוה דאורייתא (“איזהו כבוד במותו..”)
וא”כ מנין/האם יש ההיתר שלא לכתוב תואר זצ”ל וכדו’ על כ”ק אדמו”ר, הלא א”א להיות שב ואל תעשה…
מענה:
ראה בהמצו”ב.
#25975
אף פעם לא הבנתי למה בונים על הנהגת הרבי בשנות תש”י-י”ב ומעלימים עין ממה שכל השנים ממש, כמו חמשים שנה, נהג אחרת – וגם בשנים הללו שהגיב כך, בפשטות היה ענין של חסידות אבל לא הנהגה למעשה כי גם אז הוא עצמו היה כותב כן פעמים אין מספר, כל המכתבים מלאים עם תוארים כמו זצ”ל ונבג”מ וכדומה.
איפכא הוא. אדרבה בשנים האחרונות נתמעט יותר ההשתמשות בתוארי ההסתלקות.
ובכל אופן, הכוונה שההנהגה מתאימה להלכה. ואין לומר שהיא הנהגה חסידית – “ענין של חסידות” כלשונו הסותרת לדינא כפשוט.
בנוגע להנהגה בפועל, כפשוט, זוהי שאלה למשפיע וכדומה.