ליל טבילה במוצאי תענית אסתר ליל קריאת המגילה. איך תנהג האשה? האם יכולה לטבול קודם מגילה? אם כן, האם זה הדרך הנכון?

 

אם אפשר לשמוע מגילה תחילה ברוב עם ואח״כ לטבול, עדיף כך.

 

טעמים ומקורות:

בשו״ת חוקי חיים ז, או״ח פח, ב כתב שיש דין קדימה לטבילה שלא להרחיק חפיפה מהטבילה. משא״כ מגילה שזמנה כל הלילה והקדמה רק משום זריזין. ואינו, שאצ״ל חפיפה סמוך ממש. וכל שהיא באותה עונה או תוך י״ב שעות או מעל״ע ש״ד. ואפי׳ בימי הקיץ. ולכתחילה – אפשר לחפוף תוך ג׳ שעות לטבילה (ראה דע״ת קצט, ג ע״פ יראים קצב. וכן הביאו בשם חי׳ ר״י מלוניל על הרי״ף שבועות פ״ב ד״ה אם אותו היום שחפפה. ולהעיר מל׳ שו״ת מהרי״ל החדשות צו. וראה שו״ת שו״מ א קמא קכט. פרדס רמונים בשפתי חכם קצט, יד בסופו. אבל ראה שיעורי שבה״ל קצט, ג, ב שלכתחילה יש לסמוך ממש, ובפרט בקיץ. וראה גם  בדה״ש קצט, לח. ובחינוך קעה שלא תתעסק בדבר אחר בינתיים. ולכאו׳ כוונתו רק לדבר החוצץ וכדומה. וכעין מש״כ במאירי נדה סו, ב בשם י״מ שלא נתייאשה בין חפיפה לטבילה. וראה שו״ת שבה״ל ה, קיב. ועוד ועיקר שביראים מיירי רק בדיעבד בנמצא דבר החוצץ, ולא שצריך לכתחילה להסמיך חפיפה תוך ג״ש לטבילה, ראה תוס׳ נדה שם ד״ה  איכא. ועוד שדעת היראים כרש״י שחופפת ביום. וראה גם בדה״ש שם בציונים צה. אבל ראה תוס׳ הרא״ש שם. וגם אם נאמר שד׳ היראים אינם להלכתא, מ״מ פשוט לדינא שאין הכוונה בל׳ תיכף לחפיפה – או סמוך לחפיפה – טבילה כפשוטו, חצי שעה או שיעור כ״ב אמה (ראה שיעורי שבה״ל ופרד״ר שם). והכוונה באותה עונה או שלא נתייאשה בינתיים כנ״ל. אבל ראה ברמב״ן הל׳ נדה ט: כל שיכולה לסמוך שלא יהא הפסק ביניהם כלל ה״ז משובח. ואיכא לפרושי הכי גם ברמב״ם ב, טז: אם אפשר לה לחוף בלילה ולטבול מיד תיכף לחפיפה ה״ז משובח. וראה גם סד״ט קצט, ג שלכתחילה יש להמסיך חפיפה לטבילה כל מה דאפשר. ועכ״ז, בנדו״ד דמיירי מביטול מצוה ברבים שאני, ולא גרע משאר אונס שמחמתם מרחיקים חפיפה מטבילה, וגם לשאלתות אפשר לחוף ביום במקום אונס). ובפרט בזמננו שבלא״ה עושים עוד פעם חפיפה מועטת סמוך לטבילה. ויתירה מזו, גם אם תצטרך לחפוף רק בלילה יוצאת יד״ח. ואילו קריאת מגילה בעשרה היא מעיקר הדין ומבטלין ת״ת לשמוע בציבור ובביהכ״נ – ראה משנ״ב תרפז, ז. (ומש״כ שם שקריאת מגילה בלילה רק מדרבנן, הרי כל מצוות נדחות מפני׳).  ומ״מ למעשה אם יכולה לחפוף רק בלילה, עדיף לשמוע מגילה ביחיד. וכ״כ בשו״ת משנת יוסף יג, רנב, ג.

אבל להעיר מהסיפור שבס׳ ברכה משולשת מאשקאוויטש – ע׳ כז, בלידת הרה״צ הר״מ מפרעמישלאן. ונדפס לפנ״ז בס׳ מעשות מהגדולים והצדיקים טז, א. ואין למדין מסיפורים. וגם מש״כ שם שקריאת מגילה טפלה נגד מצות טבילה – צע״ג. ולכאורה מיירי התם באופן שאא״פ לטבול אח״כ. והכוונה שם, שטבילה בזמנה עדיף משמיעת מגילה בציבור. כן להעיר ממנהג כו״כ לטבול לתוספת טהרה קודם קריאת מגילה, ראה  מועד לכל חי לא, יח. רחמי האב ערך טהרה. יסוש״ה יב, ג. כף החיים סופר תרצה, יג.

 

 

#19768