« go back

האם אפשר לעשות התרת נדרים אם אחד מהשלש דיינים הוא לא דתי? מדובר במקרה על שליחות

נחלקו הפוסקים אם הפסולים מחמת עבירה כשרים להתרת נדרים. וכמובן, שבמקום שאי אפשר באופן אחר, ועושים כן מחמת המנהג ולא בכדי לעבור על נדרו ח״ו, אפשר להקל בלית ברירה

 

Sources:

.הובאו הדעות בס׳ כל נדרי פי״ד
.ראה לאיסור – יבין דעת רכח, ג – בדא״פ. מנחת שלמה נדרים עז, א – בדא״פ. וסיים בצ״ע. ירושלים במועדי׳ ע׳ קנח. שם ע׳ שו
ושם מיירי במחלל שבת. ולכאו׳ גרע טפי. ויתכן שכשאינו בפרהסיא ממש, ככל צדדי הקולא בזה, יש מקום להתירא. אבל בשו״ת שאג״א לנכד הב״ח ס״א מוכיח להיתר. והו״ד בשו״ת השמים החדשים יו״ד לג
.וראה רשימות שיעורים נדרים שם בהערה 42 שנשאר בספק

ותלוי אם יש גדר בי״ד או מדין הוראת איסור והיתר. וראה ל׳ הרמב״ם שבועות ו, ו שאין הדבר צריך בי״ד. ובר״ן נדרים עח, א ד״ה ביחיד כעין בי״ד

.וא״ש מש״כ בשו״ת רעק״א עג שיכול להיות בי״ד שקול. אבל באחרונים שלא יהי׳ שקול – נחל יצחק חו״מ ג, ד עיי״ש שהוכיח מראשונים
וממנהגנו שמתירים בפני עשרה, ולא הקפידו שיהא יותר מעשרה, מוכח דלא חיישינן לזה – ראה שו”ת תשובות והנהגות ג, קסא. רבבות אפרים ד, קמז-ד. אמרי דוד מלינובסקי נדרים יא, ד

והנה, בהגהות רעק״א יו״ד רכח שמ״מ נשים וקטנים פסולים. ושם שקרובים שאני שאינו פסול הגוף. ועוד שם, דלילה מותר דדבר אחר גורם לה. ולפ״ז מקום להתיר גם בפסולים מחמת עבירה. וילע״ע


Add Comment

Your Email address will not be published