Is the Alter Rebbes Siddur the real Nusach Ari? – Part II

 

Question:

How does the Rav explain the clear contradictions between Shaar Hakavanot and the Alter Rebbe’s Siddur?

For example, in Shaar Hakavanot, Inyan Nusah Hatefila R’ Haim Vital expounds: ועתה אכתוב נוסח התפלה שקבלתי ממורי ז”ל and one thing that is not in the Alter Rebbe’s Nusach העמידה בקיץ יאמר “ברכנו” ובחורף יאמר “ברך עלינו”, שלא כאותם שנהגו לומר ברך עלינו בין בקיץ בין בחורף.

 

Answer:

There are many possible explanations – See below.

 

א. סידור אדה״ז הוא ע״פ נוסח האריז״ל, ולא נוסח האריז״ל בעצמו. ובכמה דברים הורה הבעש״ט שלא לעשות בנוסח האריז״ל. וראה גם כאן בארוכה:

Someone told me that the Alter Rebbe’s Siddur is not the real Nusach Ari…

ב. כמה מהנהגות האריז״ל לגרמי׳ דעביד. ולא כל דבר הורה לרבים. ותלוי גם בסגנון שכתבו הרח״ו – ראה ברכ״י ח, ז, ד״ה ומ״ש דאין ראי׳, הובא בלקו״ש לג ע׳ 103 הע׳ 71. וראה שם בפנים. ובכ״מ שאינו להמון עם – ראה מח״ב קמא, ב, הובא בלקו״ש לה ע׳ 196 הע׳ 37. וראה אצלנו כאן.

ובכמה דברים לא נהג הרח״ו בעצמו כמנהג האריז״ל – ראה שעה״כ ענין נוסח התפלה ועלינו לשבח נ, ד, בהגהות מהרש״ו הגה ב. שו״ת באר מים חיים יט. שע״ת סח, ב. וראה עד״ז בבא״ח ש״א נח טו. ושם, שהאריז״ל נהג כן מחמת מנהג האשכנזים שנהג בילדותו.

ועוד, שיש מדברי האריז״ל שהן ע״ד הפשט או מטעמים אחרים, ולא ע״ד הסוד – ראה שו״ת רב פעלים ב או״ח מה. בא״ח ש״ב בראשית כט. כה״ח סופר מו, א. יבי״א ה יו״ד כט, ד. וראה גם לחם הבכורים ע׳ 32. מרפא לשון קדושים יט, כד. וראה שעה״כ ענין בין המיצרים פט, ג בהגהת מהרש״ו מה שלא נהג כמותו. וראה גם ברכ״י יו״ד שכב. ב. בא״ח ש״א חיי״ש ד.

וריבוי מנהגים ישנם שאין (כל) העולם נוהג כדעת האריז״ל, גם אצל (כמה מ)הספרדים וחסידים דבתרי׳ גרירין, ומהם: ז׳ הקפות סביב התיבה בכניסה לביהכ״נ, לא להתפלל בקול רם, שתיית פחות מרביעית לפני הסעודה, הקפת השולחן לפני קידוש, נשיקת ידי אמו בליל שבת, י״ב חלות (ראה א״ר ערד, א. חמשה מאמרות תורת שבת אמור ב. ועוד), שפיכת ג׳ טיפות מים בכוס הקידוש, לימוד חק לישראל (ראה ככר לאדן ה, ז, שדברים אלו לא נאמרו אלא למצניעהם), שלילת אכילת גבינה ביום שאכל בשר. ועוד ועוד. וכן בהליכה לביהכ״נ מעוטף בטו״ת, שמקורו בזהר והובא לדינא בשו״ע. וכהנה רבות.

ג. סידור אדה״ז שוה לכל נפש. אבל בכתבי האריז״ל ישנם דברים ששייכים רק ליודעים בחכמת הקבלה – שער הכולל בהקדמה ז. אג״ק כ״ק אד״ש יט ע׳ תח. ומש״כ באג״ק מוהרש״ב נ״ע א ע׳ יז (וראה רשימתו שבכפ״ח גל׳ 927) שקשה לומר כן – אינו סותר, דקאי רק בדברים שמחוייב לאומרם ע״פ קבלה משא״כ בדבר שאין בו חיוב. ובכ״מ מצינו שהדברים שבאו בתורת הנסתר לא נאמרו לכלל ישראל, ורק מארי רזין והשרידים אשר ה׳ קורא נצטוו בכך – שומר אמונים להר״י אירגאס הקדמה ב הצעה ט. וכ״כ בספרו שו״ת דברי יוסף כה. ועוד.

ד. בכמה ענינים נקט אדה״ז באו״א כיון שרצה שסידורו יתאים גם לדעות הפוסקים – ראה שער הכולל שם. לקו״ש כב ע׳ 116. ובשולחנו כה, כח פסק שהלכה כפוסקים ולא כמקובלים. ואף שידוע הפתגם בשם אדה״ז שהמקובלים הורו לנהוג כמקובלים – ראה שער הכולל א, א. לקו״ש לג ע׳ 98. וראה אצלנו כאן – לא קאי בכל גווני. (וגם בענין זה גופא שבסכ״ה, לענין הנחת תפלין בישיבה, בסידורו לא הכריע לישב, רק כתב שיש נוהגין כן. וראה רשימות חו׳ קנו שהוראה לרבים בעמידה. וראה פסקי הסידור מח, שלכן לא הכריע כן בסידור, שאינו שייך לכל רק ליודעי חן). ובדבר הברור בפוסקים לדינא ההלכה מכרעת. וראה שו״ע אדה״ז סח, ב שהב״ד האריז״ל שלכל שבט יש שער לבד מה שנזכר בגמרא. ומוסיף במוסגר: או בדברי הפוסקים שלמדו דבריהם מהגמרא. והובא בשער הכולל שם.

ומצינו גם בפוסקים שדברי האריז״ל שגורים על פיהם תדיר, וס״ל שדעתו מכרעת בכל דבר, ועכ״ז הכריעו לדינא דלא כוותי׳, במאי דס״ל שאינו ע״פ סוד, ראה – נוסף על הנ״ל בריש דברינו – ברכ״י יו״ד שלא, כ. שו״ת בכורי יעקב יט.  המגי׳ בשלמי ציבור נב, א. שו״ת שואל ונשאל ה או״ח א.

ה. האריז״ל עצמו כתב בשעה״כ נ, ב ״שראוי לכאו״א להחזיק במנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו״. (וכבר האריכו בטעם שהאריז״ל התפלל בנוסח הספרדים. ואכ״מ). אלא שמי שאינו יודע מנהג אבותיו יכול להתפלל בנוסח הכולל, או אם לא ידע אם בנפשו המנהג שתפסו אבותיו (מ״ח בריאה דערבית א, ג. וראה לקוטי אמרים להה״מ קלב. מאמרי אדה״ז הקצרים ע׳ תקפא. שער האמונה נה (פח, א). וראה ויכוחא רבה ט, א. (במהדורת תש״נ – ע׳ כב). מכתב שבסו״ס נוע״א – נדפס באור אלימלך אגרת ג. שו״ת דברי חיים או״ח ב, ח. זאת זכרון פ׳ פינחס – ז, ד. דברי שלום מקוידנוב ס״פ ויצא) ואף גם אחרי שתיקן הבעש״ט להתפלל בנוסח האריז״ל שהוא שער הכולל, אם משום שאינם ידועים השבטים או מטעם אחר (כמבואר בכל הנ״ל), לא שינה כל הפרטים מנוסח אשכנז רק באיזה דברים כנוסח האר״י – ראה שלחן הטהור מו בזר זהב א. שם סו בזר זהב ב.

ומכיון שכל עיקר הענין להתפלל בנוסח האריז״ל כסדר ששוה לכל נפש יסדו הבעש״ט, שהרי האריז״ל עצמו לא כ״כ כהוראה לרבים, עליו אנו סומכים גם בזה.

ולהעיר שגם בדברי הש״ס כמה דברים שאין אנו נוהגים בעניני נוסחאות וכדומה, ונוהגים כמס׳ סופרים או  ספרים אחרים, כל שאינו בדבר התלוי באיסור והיתר – ראה תוס׳ מגילה לא, ב ד״ה ראש. שו״ת אבקת רוכל כח. טוב עין ז. והה״נ בכתבי האריז״ל.

וגדולה מזו מצינו שאפילו קוב״ה אומר כך פליגא עלי׳ מתיבתא דרקיעא, ואין משגיחין בבת קול, ואפילו יבא אליהו אין שומעין לו שכבר נהגו העם. וראה שו״ת שאילת יעב״ץ א, מז, בנוגע לדברי הזהר. וכ״כ כמה אחרונים בנוגע לדברי האריז״ל – ראה יריעות האהל גאגין צג, א. אורח נאמן מו, כג. וראה שו״ת יבי״א ב או״ח כה, יב. אבל ראה שיורי טהרה ג, כד ד״ה והנה (קד, ג). ועוד. וראה גם ויכוחא רבה ז, ב. (במהדורת תש״נ ע׳ כא). והדברים עתיקים.

ו. בכמה דברים שכתב האריז״ל ה״ז שייך רק לספרדים – ראה סידור של״ה בכ״מ שהביא התיקונים לב׳ הנוסחאות. שו״ת חת״ס טו ואילך. מהרם שיק או״ח מג. וכ״כ בסידור יעב״ץ סולם בית א-ל. שם ברכת אהבה רבה. וכן מצינו כך אצל גדולי החסידים – סידור תפלה לדוד מבוטשאטש אהבה רבה. שלחן הטהור קלג, אף שברוב דבריו בחר כנוסח האריז״ל. ומצינו כן בפע״ח גופא בכ״מ – ראה לדוגמא שער הקדיש ד. וראה חושב מחשבות לבעל משנת חסידים מאמר תפלין דמארי עלמא כב.

ז. אדמו״ר הצ״צ ורבותינו נשיאנו שלאחריו ראו השמונה שערים ועכ״ז לא שינו הנוסח – ראה אג״ק חי״ג ע׳ רכו. ובשינויים בס׳ המנהגים ע׳ 29 לענין כי בנו בחרת בקידוש. וראה מזה בתפארת צבי לזהר א ע׳ סד בהערה. קובץ העו״ב תתעג.

ח. בדוגמא שהביא (וכבר העיר בזה במכתב לכ״ק אד״ש בס׳ מבחירי צדיקיא ע׳ קיא) – הרי נמצא הוא גם בפע״ח שער העמידה יח. וכן במ״ח תפלת האצילות י, ח. ואף שאדה״ז לא ראה השמונה שערים, הרי ראה מש״כ בפע״ח ועוד. וס״ל שאינו למעשה. וכ״כ בשולחן הטהור קיז, ח בהנהגת הרה״צ מזידיטשוב בעל עטרת צבי, וסיים עליו שכל דבריו דברי קבלה. ועכצ״ל כנ״ל. וכן הרה״צ ממונקאטש שאיזן תיקן וחקר שיהא הכל ע״פ דעת האריז״ל – ראה ספרו חמשה מאמרות מאמר נוסח התפלה – בענין זה נטה קו ואמר ברך עלינו בקיץ ובחורף. ולכאורה טעמו שענין זה בנוסח האריז״ל הוא מחמת מנהג הספרדים. וכ״ה בכו״כ דברים. (ולהעיר ממש״כ בנוגע לברכת ולירושלים – ראה שם אות יא).  וראה משמיע שלום וולפא סט. וש״נ.

ט. ראה סידור צלותא דאברהם א ע׳ רעד במה שהשכיל אדה״ז לכתוב מוריד הטל בקמ״ץ, שיעלה גם ע״פ דעות הפוסקים שאין להזכיר טל לכתחילה. ומשמע שם גם שעי״ז עולה לו גם לשאלת טל בברכת השנים.

 

 

#25031