What is the earliest time one may immerse on Friday & Shabbos morning?

 

Is it valid to immerse before Alos?

 

Answer:

Erev Shabbos – Some are particular to wait till after midday. However, the Arizal writes that the time begins from the fifth hour of the day, i.e. two halachic hours before midday. One should not immerse earlier than that. There’s not much of an advantage to do it in the morning, and certainly not if it’s before alos (other than the fact that it’s considered washing yourself for Shabbos, which is valid even early in the morning, or the even night before, but still not ideal).

Shabbos morning – One may immerse before Alos.

 

Sources:

בשער הכוונות דרושי שבת א, ענין טבילת שבת (סב, א): אחר שהתחילה שעה חמישית מיום ששי. ושם אחר קריאת הפרשה הי׳ טובל. והרי קרא בבוקר אחר שחרית. ורק דרך מקרה טבל קודם שיקרא הפרשה וג״ז רק אחר שעה חמישית. והובא בכה״ח רס, ז. ויש שכתבו אחר חצות והרוצה להקדים לא יקדים לפני שעה אחת חצות – ראה חיי״א קלח, ה. קמד, ו. משנ״ב תקפא, כו. (אבל ראה שם תעב, כב). ואולי עפמש״כ בשעה״כ ענין כוונת חזרת העמידה (מב, א) שתוס״ש מתחילה מיום הששי מתחילת שעה ששית. אלא שענין הנ״ל אינו ממהרח״ו, ראה הגהות הרש״ו שם. ואינו בשער התפלה מגוכתי״ק מהרח״ו.

אבל בכ״מ אחר חצות – ראה ס׳ הכוונות עריכת הר״א פנצירי ענין הטבילה ע׳ קמג, שעיקר הטבילה אחר חצות. וכן בדרושי הכוונות לר״י אבן טבול (נדפס בס׳ הזכרון לר״י נסים ד ע׳ עב) ואולי אינו סותר, שיל״פ שרק דרך מקרה טבל משעה חמישית. וראה במ״ח מס׳ יום הששי ז, א שאחר שקרא הפרשה ועברו ארבע שעות יש יכולת לקבל תוס״ש שמתחילת שעה חמישית מתחלת קדושת שבת להתגלות ובסופה מתחיל עליית העולמות (ואכן, ראה שערי מאמרי רשב״י קדושים לו, ג שמסוף שעה חמישית מתחילים העולמות עלי׳ אחר עלי׳), אלא שאין לטבול כ״א אחר חצות. ונראה שפי׳ כנ״ל. וראה גם בכה״ח פלאגי כז, טז שתהי׳ אחר ארבע שעות לפחות ואם הוא אחר חצות יותר טוב. ואולי ס״ל שהאריז״ל השיג גילוי תוס״ש מתחילת שעה חמישית, אבל עמא דבר יטבלו בזמן עיקר הגילוי, דהיינו אחר חצות. וכ״ה לטבול אחר חצות בפע״ח שער השבת ג מהחברים. בשל״ה שעה״א קדושה ד״ה ומצאתי בשם כנפי יונה. והוא שם א, צה. וכן בשל״ה מס׳ שבת תורה אור צ. פסחים נר מצוה לא. עמק ברכה ח. נגיד ומצוה הכנות לשבת. עמק המלך תיקוני שבת ז, ח. ועוד. ולהעיר שכ״ה הלשון בשיחת י״ב תמוז תשכ״ד. ואולי גם בשעה״כ איכא לפרושי כך במש״כ שכל מה שיהי׳ קרוב יותר לליל שבת יתגלה יותר תוספת השבת. ובכ״מ כתבו לאחר הטבילה כמה שיותר סמוך לכניסת השבת. ומתאים להנ״ל. וסמוכין לדבר טבילת עיו״כ שכתבו הראשונים לטבול דוקא אחר חצות – ראה מחז״ו יו״כ בתחילתו. שבה״ל שי. רא״ש יומא ח, כד. טור או״ח תרו בשם רע״ג. ויש שטובלים כמה שסמוך ליו״כ.

וראה שו״ת קנה בושם ד, כט. האוצר גל׳ לא ע׳ קי ואילך. והבוחר יבחר.

לגבי טבילה מבערב – ראה ח״י ר״ה ה אות עא שלא עלתה בידם אלא רוח טהרה ולא תוספת קדושת היום. ולהעיר מדין רחיצה כשאא״פ ביום ששי – ראה ד״מ או״ח רס, א. ב״ח שם. וכעי״ז אדה״ז רס, א. ועוד. ולהעיר מס״ח הוצאת מק״נ תקצג. וידוע השקו״ט אם ליל ששי דינו כיום שישי. והארכנו בזה בלוח יומי לחגה״ש, לענין תספורת בליל ערב חגה״ש, ובפרט כשחל שבועות ביום ראשון לגבי תספורת בליל ששי.

טבילה בשבת שחרית – לכאורה צ״ע במנהג העולם לא להקפיד בזה, שהרי הטעם לטבילה זו מחמת ההבדל בין קדושת ליל שבת ליום שבת, ראה שעה״כ ענין שחרית של שבת (עג, א). והובא בתוס״ש רס, א בשם כתבים. ואולי סברי רבנן שאחרי חצות הלילה מתחיל להתנוצץ קדושת היום, כמו שהוא לגבי ברכות השחר שאפשר לברך מחצות הלילה. ובכמה ענינים מצינו במעלת ליל שבת אחר חצות. ועוד, שבד״כ טובלים לפני כניסת הקדושה, כמו שטובלים בע״ש לפני קדושת שבת. אלא שטובלים רק מאחר שעה חמישית. והה״נ כאן אחר חצות הלילה.

ויש מי שכתב שלענין זה אפשר לילך לפי שעות שוות. (ולהעיר מסידור אדה״ז הערה לתיקון חצות שאפשר להתחיל תיקון חצות שתי שעות לפני חצות האמיתי).

ועכ״פ פשוט שכ״ה להטעם לטבול מחמת מצות עונה או אם נטמא (ראה שעה״כ שם), או לטבול בין עבודה לעבודה ובין בגד לבגד ככה״ג – ראה סידור האריז״ל לר׳ שבתי כוונות שבת. כנפי יונה ד, ז, הובא בילקוט ראובני פ׳ בראשית עה״פ ויכל אלקים (כו, א) אור צדיקים כט, כג. של״ה שבת תו״א כו. תוס״ש שם. ולהעיר מרמב״ם ביאמ״ק ה, ט.

ולהעיר מזה שבדאא״פ מועיל שיטבלו בע״ש טבילה נוספת עבור שבת שחרית – ח״י שבת ג. כה״ח פלאגי כז,טז. כח, לא. כה״ח סופר רס, ו.

וקצת סמך מזה שבליל שבועות אין טובלים עוד פעם קודם התפלה אא״כ ישן. אלא שיש שנהגו גם בזה לטבול פעם שנית. וראה בלוח לשבועות במקומו.

ומה שי״א משום שלא נעשה ברי׳ חדשה עד אחר עלוה״ש, וכמו שצריך ליטול ידיו עוד פעם אחרי עלוה״ש – תמוה שא״כ נימא כן בכל יום חול לטבול דוקא אחרי עלוה״ש. ולא שמענו מזה. אלא שבשבת ענין אחר, לא מחמת שהוא לפני התפלה, אלא מחמת קדושת יום השבת.

ולהעיר מהמנהג לדקדק לטבול בהושע״ר קודם עלוה״ש, כמו בעיו״כ, הביאו הרמ״א או״ח תרסד, א. אלא שאין להשוות בין הנידונים.

אמנם, ביסוש״ה ח, ו: משהאיר היום ילך לטבול. ואולי לאו דוקא הוא, וכוונתו שימהר לטבול מיד שיכול כיון שכבר האיר היום, ויכול לראות. ובפרט שהוסיף מיד אח״כ שלא לילך יחידי בליל שבת.

ולמעשה, כן נהגו חסידים ואנשי מעשה. וראה גם בלקו״ד א ע׳ 232. וכ״ה בנפש דוד לאדר״ת לז. ואדרבה, יש שנהגו לטבול מיד אחרי תשה״מ שלא להשהות הטומאה עליהם.

וראה בכל הנ״ל בשו״ת משנת יוסף ד, לו. וכן בשו״ת שומע ומוסיף דבליצקי מכת״י, נעתק בדרך ישרה דבליצקי שבת לז, ג בהע׳.

 

 

#24939