הדלקת נרות יום טוב שני – לפני שקיעה
שאלות:
ראיתי מי שכתב שאפשר להדליק נרות יום טוב שני – ביום טוב הראשון סמוך לחשכה, והוא על פי מ”ש אדה”ז בתקי”ד סט”ו “ומכל מקום מותר לאדם להדליק נרות בביתו ביו”ט ראשון סמוך לחשכה ואין זה כמכין מיו”ט לחבירו שהרי אף באותה שעה שמדליק הוא צריך לאור הנר כיון שכבר החשיך היום”.
א. האם כך פוסקים להלכה?
ב. האם רק בדיעבד או אפשרי לכתחילה?
ג. אם כן, מדוע מקפידים בכל הלוחות לכתוב השעה אחרי צאת הכוכבים?
מענות:
א. כמובן.
ב. לכתחילה. אבל לא בזמננו – ראה להלן.
ג. כי היתר זה רק כשהחשיך היום, ורק במקום חשוך, ולא כשיש אור חשמלי. וגם זה רק כששוהים בחדר ויש לו צורך גמור בנר.
ועוד, שיש ספק אם מותר לברך אז על ההדלקה.
ועוד, שיש סברא שלא לברך אז שהחיינו.
ועוד, שמותר להדליק נרות רק כמה שצריך בכדי לראות, ולא יותר.
מקורות:
כשהחשיך היום – סמוך לחשיכה ממש. וכ״מ בב״י תקיד ד״ה וכתב א״א הרא״ש בתשובה. וראה קובץ בית אהרן וישראל דלקמן. אבל בספר יהושע – ס׳ הנעים – תקיד למג״א יד, דמיירי דוקא קודם ביה״ש. (ולהעיר שבבא״ח ש״א במדבר ס״ב כתב להתיר מבעו״י גם כשמקדש מבעו״י שהוא לצורך הקידוש, ובתנאי שמדליקים במקום השולחן שעושין שם הקידוש. אבל ראה אצלנו 26654).
שקו״ט אם הוא בברכה, שהרי כשמברך ה״ז כאומר בפיו שהוא לצורך יו״ט וכאומר בשעת בישול בפיו שהמותר יהא לחול (ראה אדה״ז תקג, ד). ובקצה המטה תרכה, מז, נקט שאין לברך. וראה גם ליקוטי מהרי״ח סדר ליל ב׳ דפסח. ואולי זהו גם טעמו של בן הסמ״ע ואשתו בהקדמת בן הסמ״ע לפרישה בטור יו״ד, שכתב להדליק בלילה משום הכנה, ולא נחית לכך שסמוך לחשיכה הותר, דמיירי בהדלקת נרות בברכה לכבוד יו״ט. ובנימוקי או״ח תקכט, א כתב טעם אחר שלא לברך משום זלזול יו״ט.
אמנם בשל״ה פסחים נר מצוה ד״ה אין שבת כתב להדיא שאפשר לברך. וכ״ה בא״ר תפח, ז. והב״ד בבאה״ט סוסי׳ תקג. וכ״ה בפמ״ג תפח שם במ״ז ג. אבל במג״א תקיד, יד ואדה״ז שם טו לא הב״ד השל״ה כלל. וראה שו״ת רב פעלים ד, כג.
וראה מאורות נתן קופרשטוק חשמל בשבת ד, טו ואילך. קובץ בית אהרן וישראל קסא.
בנוגע לשהחיינו – מאורות נתן שם כ ואילך. וראה כאן בנוגע להקדמת תפלת ערבית. ודון מינה
רק מספר הנרות שצריך – פשוט.
#21521
