אם לא מצא חיטים לשני הלחם, האם מותר להביא מכוסמין?

 

שאלה:

מה הדין אם לא מצא חיטים לשני הלחם, האם יהא מותר להביא מכוסמין, דכוסמין מין חיטין הוא, וכמבואר בדברי חז”ל בכמה מקומות. וכן בריש מסכת חלה דחיטין מצטרפין עם הכוסמין דמינו הוא.

 

מענה:

פשוט שאינו כשר וכבכל מנחות שלא כשרו רק חטים (ראה ירושלמי חלה א, א. ספרא ויקרא דיבורא דנדבה יג, ה. ספרי פינחס קמב. רש״י פסחים לה, א ד״ה אוסר. רמב״ם מעה״ק יב, ב. ולהעיר שיש שפי׳ בירושלמי שם בדעת רבנן ששבולת שועל כשרה לעומר – ראה פי׳ ר״ש סירליאו. פנ״מ ועוד. אבל גם לדידהו כוסמין פסולים לשאר מנחות וכשרות רק מחטים). ובכלל, רק חטים נקראים בשם העצם לחם – ראה ספרא אמור י, ט (לגבי חדש) אין לי אלא חטים שקרוים לחם (לענין שתה״ל) שנאמר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה ומנין לרבות שעורים וכוסמים ושבולת שועל ושיפון ת״ל וכו׳.

והנה, במג”א תצד, ט, שהלחם בשבועות יהיו של חטים דוגמת שני הלחם. ובפשטות כוונתו לאפוקי שאר מיני דגן, אבל בפמ״ג בא״א שם: ולא שיפון. אבל נראה פשוט שאין כוונתו לומר שכוסמין כשרים, וכוונת הפמ״ג בפשטות  – מחמת הרגילות לעשות משיפון.

אמנם, להעיר שמשמע בכ״מ ששאר מינים, ועכ״פ כוסמין, מצטרפים לחטים – ראה תוס׳ מנחות עה, ב ד״ה ליקט: ליקט מכולן אחמשת המינים קאי ובפסח והא ליכא למימר דאמנחות קאי דקתני אם חמץ הוא וכל המנחות באות מצה. וכ״ה בר״ן פסחים ט, ב: כוסמין מין חטים ליכא למימר דלענין מצה וחמץ מיתניא ולומר שהללו מצטרפין אבל לא חטים ושעורים דהא תניא בכריתות ובמנחות (עה, ב) לקט מכולן כזית ואכלו אם חמץ הוא ענוש כרת ואם מצה הוא יוצא ידי חובתו בפסח ועל כרחין מכולן אכולהו חמשת המינין קאמר וליכא למימר אמנחות קאמר דהא כל המנחות באות מצה ושמע מינה דכולהו חמשת המינין מצטרפין למצה. וכ״כ במנ״ח מ׳ י, בדעת רש״י ברכות לז, ב. וכ״ה ברשב״א ברכות שם בשם רה״ג. וראה גם מאירי פסחים לה, א. ובכל הנ״ל לא שללו מטעם אחר שמנחות צ״ל מחטה דוקא. ואולי לענין צירוף שאני.

 

 

#21497