I washed for Hamotzie and after a drop of bread, decided that I didn’t want to eat bread, but just the meal.

 

My questions are:

1) Once I finished the meal, do I still need to bentch since I didn’t eat a כזית of bread?

2) Would I need to eat a כביצה of bread because I had said the Bracha על נטילת ידים (originally I said the Bracha because I had thought I would eat a כביצה but then changed my mind)?

 

Answers:

1. You shouldn’t bentch unless you ate a kezayis of bread.

2. No.

 

Sources:

ריטב״א חולין קו, ב. והובא לדינא במח״ב קנח, א בקו״א. ול״ד לפסחים קו, א בנט״י לפני קידוש שפי׳ הרשב״ם שהוא ברכה לבטלה, והובא גם בריטב״א עצמו חולין שם – דהתם רוצה לאכול אלא שלא קידש. וכש״כ אם נפרש דמיירי שנטל בכוונה לקדש אח״כ. ואכן בהשגות הראב״ד שם כא, ב בדפי הרי״ף מוכח שבשכח שלא קידש יכול ליטול ידיו פעם שני׳ ואינה לבטלה. וגם אם נאמר שהיא ברכה שא״צ – היינו כיון שבאמת רצה לאכול.

ויש שכתבו בדעת ראשונים שחולקים על הריטב״א, שבתוס׳ כתובות עב, א כתבו שזבה אינה מברכת מחשש שמא תסתור, ובשו״ת הרשב״א א, יח שאין מברכים על צדקה וכדו׳ שמא לא יקבל. וראה שד״ח אס״ד ברכות א, כט. וכן מצינו בכמה דברים שחששו שתהא לבטלה, שלא תתקיים המצוה. אמנם בריטב״א מפורש דקאי בנטילה דוקא, שכיון שנטל ידיו ״גמרה לה ברכת הנטילה שעלי׳ הי׳ מברך״. וראה שד״ח פאת השדה ברכות ט שכתב לחלק כנ״ל. והגם שיש מהאחרונים שדימו מילתא למילתא וחידשו בכמה אנפי שאין לחוש משום ברכה לבטלה על יסוד הריטב״א – טובא יש לחלק. וראה שו״ת יגל יעקב או״ח סד.

ובשד״ח יו״כ א, ג של״כ הריטב״א כן רק במצוות שהם הכשר לד״א כנט״י.

וראה רש״ש נדרים נט, א לרא״ש שם שכשנשאל על הפרשת תרומה אין הברכה לבטלה. וכבר כתב במשפטי צדק למהר״ש גארמיזאן לו: דבההיא שעתא מצוה עשה ויפה בירך. וראה גם שו״ת הלק״ט א, מח. ס׳ החיים סוסי׳ תרא. מהר״י אסאד או״ח קלז. נפש חי׳ וואקס יו״ד צא ע׳ קלו ד״ה והנה. (וכעי״ז קצת, בשו״ת חת״ס יו״ד שכ. אבל לחת״ס גורם ברכה שא״צ כשמפריש פעם שני׳. וראה מנח״י ט, קיח).  ודומה לנדו״ד, לפי שבשעת הברכה נגמרה המצוה. ועד״ז בבדק״ח כשלא מצא חמץ, שהמצוה רק לחפש במקום שיש חשש חמץ,  והיא הכשר והכנה לביעור. וכעי״ז בנט״י שהיא הכשר לאכילה. אלא שבנט״י צ״ל דעתו מעיקרא לאכול, ובספק אם רצונו לאכול לא סגי. וראה שו״ת עמודי אש ב, לג, לגבי עננו כשנשאל על תעניתו (אבל ראה שו״ת חו״י קכט. ועוד) , וכד׳ התוס׳ תענית יא, ב שאינו שקרן כשאכל אח״כ. (וצ״ע מש״כ לדמות בשאר מצוות, שחלוקים הם). ומ״מ מקום לחלק, דשאני נט״י שכבר קיים מצותו. אבל בעננו והפרשת תרומה וחלה כשנשאל נתבטלה המצוה מעיקרא. אבל האחרונים הנ״ל סברו לדמות גם בזה. וס״ל שהשאלה היתה רק אחרי המצוה. וממילא ל״ה ברכה לבטלה.

אבל ראה שו״ת הר צבי או״ח צט. ונראה שהבין בריטב״א דסגי שבשעת הברכה הי׳ בדעתו לקיים המצוה. ואינו מוכרח.

ועכ״פ במצות נט״י לא מצינו חולק על הריטב״א. ומה שהביאו מס״ח כת״י פארמא תתתתמ בנט״י לאכילה ביום תענית, שיאמר בשכמל״ו – שאני התם שבשעת נטילה לא הי׳ ראוי לאכול. ושוב ראיתי אריכות במעדני כהן בא תשפ״ד.

 

 

#19406