Does the Chazan have to have his feet together during ברכת מעין שבע on Friday night?

 

The Chazan should stand with his feet together.

 

How about bowing when saying the שם ה׳?

Regarding bowing, there are different opinions in the matter. The general minhag nowadays is that the Chazan doesn’t bow. Some do a slight bend. One should not deviate from the local custom.

 

Sources:

בכ״מ שצ״ל בעמידה כבשמו״ע – ראה שבה״ל סו. תניא רבתי יג. א״ר רסח, טו. פמ״ג שם במ״ז ז. בדדי ישע שם ח. ועוד. וממילא צריך גם השוויית הרגליים. וכ״כ במגן שאול דלקמן. [ולהעיר שי״א להשוות הרגליים אפי׳ בתפלת והוא רחום בב׳ וה׳ כיון שנתקנה בעמידה כתפלה – שבט מוסר לא, הובא בדע״ת או״ח קלד. ושם הוא בשם מט״מ. וכ״כ בסידור יעב״ץ].

והנה, שקו״ט אם היא בגדר חזרת הש״צ או ברכה. וכתבו שמשמעות ל׳ הרמב״ם תפלה ט, י שהיא כחזרת הש״צ. ובשו״ת הרמב״ם בלאו רכא: שתיקנו חזרת תפלת מעריב בליל שבת בעבור המתאחרים. וראה חי׳ הגר״ח על הש״ס מגילה ע. ולאידך, שאני משאר חזרת הש״צ שלא נתקנה להוציא מי שאינו בקי ורק מחשש מזיקין, ואינה נאמרת ביו״ט ולא בבית האבל ובמנין שאינו קבוע ולא בליל פסח שחל בשבת וכו׳. אלא שי״ל שבמקום שתיקנו תיקנו שיהא כדין חזרת הש״צ. אבל להעיר מל׳ הריטב״א ע״ז ח, א: פיוט מגן אבות. ובפשטות, תרוויהו איתנהו. ואכ״מ.

וראה קצוה״ש עז בבדה״ש כז במה שאין מקפידין שהש״צ יאמר בקול מתחילתה. וראה שו״ת שובה ישראל א, יט. וגם בד״מ רסח, ג, וברמ״א שם ח, כתב בזה״ל נוהגין הציבור לאומרה עם הש״צ. וכ״ה בשו״ע אדה״ז יג. ויל״ד בקל. אבל במשנ״ב רסח, כב, שצריך שיאמר כולה בקול כבחזרת הש״צ. (ובקצוה״ש שם כתב ליישב גם המנהג שהש״צ אומר מודים בלחש. ודלא כמשנ״ב קכד, מא. אבל כבמשנ״ב כ״ה גם בס׳ המנהגים ע׳ 12. ולהעיר מהשינוי, שבמודים כתב המשנ״ב דסגי באמירה בקול עם הציבור. אבל במגן אבות כתב שיתחיל אחר שסיימו הקהל. וטובא יש לחלק לכאן ולכאן. ובמעשה רב, בהנהגת רבינו, ראינו ושמענו שהתחיל מתחילתה בקול. אלא שכל הקהל אמר אז בלחש מטעם המובן).

ויש שכתבו לתלות בפלוגתא אם היחיד יוצא יד״ח בשמיעה מהש״צ, וי״א שהיחיד יוצא בדיעבד באמירתה. והכי איפסיקא להלכתא. (אלא שבב״י סוסי׳ רסח כתב הטעם כיון שתפלת ערבית רשות. וראה בשו״ת יבי״א דלקמן. יבי״א ב או״ח יב. וראה מש״כ לפענ״ד בדחיית דבריו במקורות ועיונים להל׳ יומית אות תלח).

וכן בפלוגתא אם אומר הא-ל הקדוש, ובטעה אם חוזר לראש (ראה פר״ח שם ג. שכנה״ג שם בהגב״י ה). וכן אם מפסיק לענות קדיש וקדושה באמצע (שו״ת רב פעלים או״ח ג, כג). ולהעיר מהשקו״ט אם אומרים אד׳ שפתי תפתח לפני׳ ויהיו לרצון לאחרי׳ – א״א מבוטשאטש שם ח. ושם, גם בנוגע לג׳ פסיעות אח״כ. (אלא שבזה אפשר ע״י פסיעות שבקדיש תתקבל. וראה שו״ת יבי״א ה או״ח ט, ה). ולמעשה, המנהג שאין אומרים כנ״ל (ראה גם ליקוטי מהרי״ח). ונפק״מ גם לענין שאר דיני תפלה, אם צריך ט׳ עונים (ראה מש״כ לחדש בחי׳ הגר״ח שם) ואיסור לעבור לפני המתפלל וכו׳. ולהעיר מהנהגת רבינו להמתין מלחזור למקומו עד מגן אבות (ושמועות סותרות – אם המתין עד סוף ויכולו, עד קונה שמים וארץ, התחלת מגן אבות, עד הא-ל הקדוש שבברכה זו. וקרובים הדברים זל״ז. ובפרט, שגם בחזרת הש״צ א״צ להמתין עד סיום ברכת מחי׳ המתים ממש. וכן מעשה רב. וראה איש על העדה ברוננער ע׳ כט. אבל להעיר מהל׳ בכוונות ובשעה״כ דרושי חזרת העמידה דרוש ג בתחילתו – לט, א, וכ״ה בנוסח התפלה – נא, ג, ובפע״ח חזרת העמידה ב, והובא במג״א קכה, ב ובקשר גודל יז, חי, ובכה״ח קכג, יג, ובבא״ח ש״א תרומה ד, ועוד: בהגיע הש״צ אל נקדישך. וכ״מ בשו״ת הרדב״ז או״ח טז). ודוחק לומר שהוא מחמת שיעור הילוך ד״א, שהרי הי׳ הרבה יותר משיעור זה. (וראה שו״ת משנ״ה ח, פה. ולהעיר שגם במעריב בימות החול המתין עד תתקבל. וראה במהרי״ל מנהגים תפלה ב – לענין ערבית במוצ״ש. לקט הקמח החדש קכג, ב. הליכות שלמה תפלה יג, יב. משנ״ה שם. ואינהו מיירי בהמתנה אחרי שמו״ע עד התחלת קדיש. אלא שבנדו״ד התחיל הש״צ קדיש מיד כשסיים שמו״ע. וראה נפש הרב ע׳ קכג. אבל ראה אורח נאמן קכג, ז – דבערבית סגי להמתין שיעור הילוך ד״א).

ויש שכתבו שע״ד הסוד דינה כתפלה ממש – מח״ב רסח, ג. רב פעלים שם. כה״ח רסח, לח. שם נ. ועוד. אבל הרבה יש להנדז בה, אם הכוונה לחדש בה להלכה למעשה – ראה גם קונט׳ עירוב פרשיות דבליצקי, נדפס בס׳ זכרון יחיאל אברהם א ע׳ תיד, וחלקו הועתק בדרך ישרה דלקמן.  וראה כעי״ז אצלנו במקורות כאן:

If there is a disagreement between the Poskim and the Mekubalim, who do we follow?

ולמעשה, לענין כריעה נחלקו הדעות (ופשוט שכל שכורע מחמת המנהג אינו בגדר מוסיף על הכריעות, כפס״ד אדה״ז קיג, ג. וראה בה״ל שם ד״ה הכורע).

לכרוע – דעת הר״ר אליעזר בקונט׳ חוקת התורה לר״י בן הרא״ש (שו״ת ר״י בן הרא״ש מהדו״ח ע׳ קצב. שו״ת רבינו אלעזר מטרשקון פה – ע׳ 129: שוחה בה תחילה וסוף). וכ״כ במחזור הדרת קודש (וינציאה, ש״ס) בשם הרוקח (שיכוף בתחילת הברכה). והב״ד במקו״ח להחו״י רסח, ח. ואיהו נמי נקט  כן. (וראה הליכות שלמה תפלה ט הע׳ 34). וכ״ה בסידור המדקדק ר׳ הירץ ש״ץ (ש״כ). וכ״כ בשו״ת זכר יהוסף ב, צ (שכן המנהג בפשטות בכל מקום. ונדחק לפרש כן בד׳ ס׳ המנהגים טירנא במנהגי ימות החול במש״כ ״ושוחין במגן אבות תחילה וסוף״. והובא בשערים מצויינים בהלכה עו, ז). חבל יוסף גנזי חיים רסח, ח (שכן מנהג החזנים. והקשה ע״ז. ועיי״ש מש״כ ליישב). מגן שאול קאצנעלבויגן ה (שכן נוהגין העולם). שארית הצאן בן נאיים ב, רז (שהמחמיר תע״ב). בית אבי ה, סו. צי״א ז, כג. יח,ס בסופו. בצה״ח ד, קיא. עמק הלכה ג, ו. עמק התשובה ו, פ. פאת שדך ב, עב. אבן ישראל ח, ח. משנ״ה יא, רו. פניני תפלה להגריש״א ה – ע׳ פד. אשרי האיש ב, ט, ה בשמו. וראה רבבות אפרים ב, קטו, נב. וראה באר צבי קריזר עה״ת פ׳ חיי״ש – ז.

שלא לכרוע – בשו״ת ר״י בן הרא״ש שם הביא תשו׳ הר״ש מאקדי ששאל אצל רבותיו ורפיא בידייהו. ובשלילת הכריעה – כ״כ  בתיקון דרך החיים כט,יז (השואל בזכר יהוסף שם). איתן ארי׳ נט. שו״ת לבושי מרדכי ב, צז, ב. יבי״א ד או״ח כא. ובספרו חזו״ע שבת א ע׳ שסז. ואילך. אול״צ ב, ה, יג בהע׳. שרה״מ  ו, כח. שם ח, פג, ג. דברי שלום קרויז ג, עז. דברי שלמה קצין חי׳ ושו״ת (י, ב). חוקי חיים ה, ס. נזר החיים טיגר ע׳ קפג בשם הגרח״ק. וכ״כ בזה השולחן ב ע׳ נו. וחזר ע״ז בהערותיו לספר מנוחה נכונה ביברפלד במנוחה שלימה ע׳ כא הע׳ כג, ובספרו שומע ומוסיף מכת״י – הועתק בדרך ישרה דבליצקי בבירורי הלכה ה.

ובשו״ת ישכיל עבדי ו, ח, א בהשמטות (רצז, א), שיש פנים לכאן ולכאן ונהרא נהרא ופשטי׳ ואפשר לצאת כל הדעות לכרוע שחי׳ קצת ולא כריעה. ולהעיר שבשחי׳ מועטת לית לן בה גם בתחילת שאר ברכות ובסופן – ראה של״ה מס׳ ר״ה עמוד הדין. מג״א קיג, ג. ועוד. ולהעיר ממנהגנו בקדיש בס׳ המנהגים ע׳ 6: ומרכין ראשו קצת וכו׳ הרכנה במקצת.

וראה הנסמן בבירור הלכה זילבר ד, רסח. ו, רסח. וש״נ.

ובהנהגת רבינו ישנם שמועות משמועות שונות, וגם עדויות ראי׳ סותרות באותו מעמד גופא. וכנראה חלו בזה גם שינויים. ומסופר שהעביר קולמוס על הנכתב ברשימת מנהגי חב״ד בתפלה (בביהכנ״ס אנ״ש בירושלים) שמנהגנו לכרוע – הר״י ע״ה מונדשיין בכפ״ח גל׳ 962. אלא שכמדומה שמועה זו אינה נאה ונתבלבלו הדברים אצל הכותב, שהרי רשימה זו נדפסה בשלימותה עם ההגהות בהתקשרות גל׳ רב״י, וליתא. וראה בזה בקובץ הערות וביאורים שמיני תש״נ. ל״ג בעומר תש״נ. הת׳ ואנ״ש אושען פארקווי י״ג אייר תש״נ (צט) ע׳ 25. מאריסטאון י״ג אייר תשנ״ו (גל׳ תשנח) ע׳ 19. דברי שלום ספר זכרון ע׳ נט. לקט הליכות ומנהגי ש״ק זעליגזאן ע׳ לז. ארחות מנחם (מעשה רבי) מנהגי ש״ק במקומו. מעשה מלך במקומו (וישנם שינויים במהדורות השונות). סידור רבינו הזקן (ראסקין) ע’ ער בהערה 90 וש”נ.

 

 

#18566