Our Minyan begins after Alos Mashachar and before Misheyakir…

So we generally put on Tallis and Tefillin without a Bracha until Yishtabach. When should we say Barchi Nafshi and Mah Yakar? When do we do Atifas Yishmaelim?

Answer:

Put on the Tallis as always (the usual order- Barchi Nafshi, Atifas Yshmael, and Ma Yakar) but without a Bracha.
Ater Yishtabach you should feel around the Tzitzis and then make the Bracha.

 

Sources:

.בסידור לא הביא אדה״ז כלל שאפשר לברך מעלות
.וגם בשו״ע אדה״ז יח, ו, כתב שלכתחילה יש ליזהר
.למעשה – מברכים אחרי ישתבח – הקהל לא הש״צ
.העטיפה אפשר לעשות לפני זה וימשמש בציציותיו אחרי משיכיר, כבשו״ע אדה״ז שם ז
ויש המתעטפים אז דוקא ופושטים אותו לפני זה – כה״ח יח, כא. וס״ל שרק בתפילין המשמוש כהנחה ולא בטלית. וכדעת המרדכי מנחות יב, ב בדפי המרדכי
אבל אין לנו אלא דעת אדה״ז. ועוד שכל הפוסקים – המחבר ורמ״א וכל הנו״כ – נקטו לסמוך על המשמוש. וגם במרדכי כתב שאין נוהגים כן, וסיים עלה: ופוק חזי מאי עמא דבר. וכ״ה למעשה בהיום יום י״ד סיון וס׳ המנהגים ע׳ 3 – כבשו״ע ח, י, אדה״ז שם כ – בנוגע ללבישת ט״ק כשאינו יכול לברך שאין ידיו נקיות. (וי״ל שבפושטו לגמרי יש גם צד קולא וגריעותא שברגע זה מבטל מצות ציצית
בחקרי הלכות גורארי׳ יא הע׳ 16 ר״ל שבכגון דא אינו מתעטף כעטיפת הישמעאלים וסומך על כך שמדינא א״צ עיטוף – אדה״ז ח, ו. וכעין דבריו – אבל במסקנא הפוכה – ראיתי בס׳ שבו ואחלמה ברכות יד, ב שר״ל דלדידן שמקפידים בעטיפת הישמעאלים, באמת צריך עיטוף
ופשטות לשון אדה״ז יח, ז שמתעטף קודם זמנה – היינו כעטיפת הישמעאלים. וכמו שפשוט שלהדעה שמברך על לבישה ללא עטיפת הישמעאלים, שלובשו לפני זה וממשמש אחר כך, איך שלא נפרש הטעם (ראה רש״י ותוס׳ מנחות לו, א. ב״ח סי׳ ח. לבוש שם יא. ט״ז שם ט. אדה״ז שם כ. יח, ז. כה, כג. משנ״ב ח, כג. הר צבי או״ח א, יא. שו״ת אג״מ או״ח ד, ז. יו״ד א, קעט. ועוד – שהלבישה לפנ״ז נמשכת. וראה פלפול התלמידים מונטריאל יו״ד ע׳ לג ואילך. וחזר בו במקצת בספרו סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות. ושם (הע׳ 145 – ע׳ ס)ר״ל שלמנהגנו כדאי בדאפשר להשתמט מלברך ע״י משמוש. ואין הכרח לדבריו) – ה״ה בנוגע לעטיפת הישמעאלים, דסגי בעטיפתו לפנ״ז. וכן משמע מד׳ המג״א ח, יב. וראה פמ״ג בא״א שם, לבו״ש ומחה״ש שם

ולהעיר מס׳ היראה לר״י בתחילתו (אות לז – בהוצאה עם פי׳ מקור היראה) לברך על מצות כשלא בירך בדעת העיטוף. אבל בפוסקים מצינו להדיא שלא כתבו כן. ועוד שיל״פ דבריו באו״א, ראה פי׳ הנ״ל. (ומש״כ שם שלא נז׳ המשמוש – ראה נ״א במהדורת קרקאק שע״ב

ועוד להעיר שבסידור לא הובא הדעה שא״צ עיטוף. (ומש״כ בסידור בנוגע לט״ק – טוב שיניחנו וכו׳, ומשמע שאינו מדינא – י״ל דהיינו בכדי לברך להתעטף, שבלא״ה מברכים על מצות ציצית, וכמנהגנו. משא״כ בשו״ע אדה״ז ח, ז משמע שמברך להתעטף בכל גווני. אבל להעיר שבשו״ע כ׳ אדה״ז אם רוצה לברך להתעטף. ובסידור כתב אם רוצה לברך). והבוחר יבחר

בנוגע לחובת משמוש – איך שלא יהי׳ ההסברה בזה – לא ראיתי דנים שלכאו׳ קס״ד שהמשמוש צ״ל אחר הברכה. אבל סתימת הפוסקים ל״מ כן. ועכצ״ל שלענין זה אין המשמוש מועיל מצד עובר לעשייתן. אמנם, למרדכי שהמשמוש הוא רק בתפילין ולא בציצית (כנ״ל), דאיכא חיוב למשמש בתפילין, שפיר י״ל שצ״ל אחר הברכה. [ובלא״ה, י״א שאין חובה למשמש – ראה ב״י סוסי׳ ח. מאמ״ר ח, כ. אבל לשון אדה״ז יח, ז מורה שאא״פ לברך ללא משמוש. וכבט״ז שם יז, שרק בלן בטליתו הוא בגדר טוב למשמש. וראה מלבושי יו״ט שם ט בכוונת הלבוש שם טז]. וראה בס׳ דעת נוטה ב סי׳ קמד ואילך ובהערות שם