Article: Does the placenta need to be buried?
Question:
Is the placenta considered a part of the person and therefore requires burial or can it just be thrown out in the garbage?
Short Answer:
No need to bury the placenta.
Full Article:
After delivering a baby, the question may be raised whether the placenta or the umbilical cord needs to be buried following the birth. There was an ancient custom to bury the placenta, and of course, this custom has roots in Halacha. However, the Alter Rebbe in Likkutei Torah discusses an example when a baby is born, where the shalya, the placenta, is discarded. There might be a distinction between the amniotic sack, the placenta, and the umbilical cord, as sometimes these terms are used interchangeably by Poskim. One should follow the particular local custom. Strictly speaking, according to Halacha, one does not have to bury any of those items.
Sources:
בפשטות א״צ קבורה שאינו אבר כ״א בשר הפורש מהחי – ראה רמב״ם טו״מ ב, ג. וכ״ד רוה״פ. אבל ראה אג״מ יו״ד א, רלא. ושם סי׳ רלב – נטה קו. וכן שם יו״ד ג קמא לגבי שפיר ושליא. וראה בארוכה הנסמן בשו״ת עטרת פז חו״מ ז.
וכבר העירו מירושלמי שבת יח, ג. שו״ע של, ז. משנ״ב שם כה-כו. ערוה״ש יא. כה״ח מג. שד״ח מערכת ק כלל לז. והנה ל׳ המאירי שבת קכט, ב: היתה רפואה אצלם. וכ״ה בראבי״ה א סרע״ז. ומשמע שאינו מדינא. וראה שו״ת משנת שכיר יו״ד רלט. מנחת יצחק ז, קב. ציץ אליעזר חלק יו״ד כה, ח. מאזני צדק ג, יז.
ועוד להעיר בכהנ״ל ששליא שבחז״ל היינו שק ההריון, משא״כ הפלאסענטא הנק׳ שפיר. וסרה ההוכחה. וראה אוה״ת איוב לח. ט.
ועוד ועיקר – ראה תו”א וישלח כה, ג: וזהו שעשו הי’ בכור שהוא מבחי’ לפני מלך מלך כו’ ועשו הי’ מקור הז’ מלכים שמלכו כו’ וימת וימלוך וימת וימלוך כו’ שהוא בחי’ שליא המקפת על הולד שקדמה לולד והעיקר הוא הולד שנולד ובצאתו זורקין השליא כו’ שאינו מקבל רק בחי’ מקיף. ועד״ז בלקו״ת שה״ש ט,ד: כמו השליא שמקפת לולד וזהו לפי שבשרשה כשהיתה כלולה בהטפה היא נעלה יותר ואח”כ ע”י הבירור נפרדת וזורקין אותה. וראה מאמרי אדה״ז תקסה א, סו. אוה״ת בראשית ג, תצג, א. תזריע עב. תורת שמואל תרל״ה א, תקכב. ובשערי אורה פורים פח, א: תלך לאיבוד ונשלך ארצה. ושם, ב: שמשליכים עוד הולד ויצא לאיבוד. ולהעיר שבכ״מ שם מיירי מעור הולד ולא שק ההריון. אלא שעיקר הכוונה שם שאין בו תועלת והעיקר הוא הולד, ולא נחית לד״ז, אם צריך קבורה. ומ״מ, אם אין ראי׳ לדבר, זכר לדבר יש.
#1037
From Halacha2Go Archives
#57