Is there an order which side to turn the Sefer Torah when doing Hagbah?

 

Yes. According to Chabad custom, one should remain stationary and one should turn the Sefer Torah a half circle, to his left side first, moving towards the back, and then another half circle moving forward, towards his right side.

 

Sources:

כמה מנהגים בסדר הגבהת התורה: אם עומד במקומו ומחזיר הס״ת לכל הצדדים, או שמסובב עצמו ג״כ (בסיבוב שלם לכל הרוחות, ונחלקו באיזה דרך מקיף) – ראה שכנה״ג או״ח קלד בהגב״י ז. משנ״ב קלד, ט. כה״ח שם יג. אפיקי מגינים שם ה. שו״ת משנ״ה ושבה״ל דלקמן. ועוד. ומנהגנו כאופן הראשון, וכפשטות הל׳ במס׳ סופרים יד, ז ובשו״ע או״ח קלד, ב (וכפי שהעיר בלשונם במאמ״ר קלד, ב. ובשכנה״ג שם שכן פי׳ מהר״ם. אלא שכתבו בשכנה״ג ובמאמ״ר שם שמנהגם אינו כן. אמנם, בפשטות קאי התם למנהג שמחזיק הס״ת פתוח ומראה הס״ת תוך כדי הילוכו מהארון לבימה). ואולי הוא גם בכדי לאפוקי נפשי׳ מפלוגתא בפי׳ כל פינות כדלקמן.

כמו״כ שקו״ט בפי׳ מש״כ במס׳ סופרים ובשו״ע ש״מראה פני כתיבת ס״ת לעם העומדים לימינו ושמאלו״, אם הכוונה לימין העם. והיינו לצד שמאל תחילה כפשטות הלשון. וכ״מ במאמ״ר שם. וכ״ה לדעת הצ״צ בחי׳ עהש״ס יומא סט, ב בפי׳ כל פניות שאתה פונה דרך ימין משמאל לימין. (אמנם, אם אינו זז ממקומו כלל ל״ש גדר פינות דרך ימין – ראה שו״ת הצ״צ או״ח סז, ה. וראה גם חי׳ חת״ס שבת כב, א. וראה בסדור רבינו הזקן עם מקורות ציונים והערות (ראסקין) במילואים כ וגם י״ל דכאן שאני, שאינו פונה משמאל לימין אלא רק לשמאלו). וכ״כ למעשה בס׳ שיחות קודש קודם הנשיאות ע׳ 92 – מל״ג בעומר תש״ז – בהוצאה הראשונה. וכ״ה מפי השמועה בשם כ״ק אד״ש בהתקשרות גל׳ עדר ובס׳ חקרי מנהגים ה, י, ובשלחן מנחם ח״א ע׳ רסז, שפעם הורה רבנו לתלמידים סדר הגבהת התורה, שתחילה פונים מימין לשמאל ועושים חצי סיבוב, כמו בבואי בשלום (ולכאו׳ צ״ל שפרט זה לא נזכר להדיא, והוא מדברי המספר, שהרי ידוע שמלפנים נהגו בבואי בשלום באו״א. וראה שיחת י״ב תמוז תשכ״ג. סידור רבינו הזקן שם), עד שהמגביה הופך פניו כלפי מערב באמצע, וחוזר למקומו, ואמר שזהו פי׳ מש״כ שעושים ״משמאל לימין״. אלא שלוקה בחסר, שלא נז׳ שם כלל לפנות גם לימין. וכן המנהג בד״כ ב770. (וראה גם סידור רבינו הזקן שהעיד כן. ומש״כ בס׳ שבח יקר ע׳ 131 ע״ד המנהג ב770 – היא עדות מוכחשת. ואולי תלוי במציאות, שרק כשעמד רבינו על הבימה שקיבל עלי׳, שאז סיבב המגבי׳ תחילה לצדו). וראה גם חדושים וביאורים גריינימן קלד. או שהכוונה תחילה לימין המגביה ולשמאל הקהל. וכ״כ בפר״ח קלד, ב ובאה״ט שם ד, ועוד. (אלא שלדידהו עושה סיבוב שלם ודלא כסתימת מס׳ סופרים ושו״ע). וכ״ה לדעת המרדכי בשם מהר״ם, הובא בב״י וב״ח, שהמגבי׳ מחזיק הכתב הפוך מול הקהל (ודלא כמנהג דידן שברמ״א קמז, ד ומשנ״ב שם יח). וכ״ה לדעת אדה״ז (ועוד) קכח, כו, בפי׳ כל פינות. וכ״ה בשיחות קודש הנ״ל הוצאת תשע״א ע׳ 103: ימינה שמאלה ואח״כ ימינה. ואולי הוא לצאת כל הדעות. וצ״ע.

וסתימת כל הפוסקים כולם שהעתיקו כל׳ השו״ע ״לעם העומדים לימינו ולשמאלו״ אף למנהג דידן שהכתב גנגד המגבי׳ מוכיח שלא חילקו ונקטו כפשוטו. (ודוחק גדול לומר שלא דקו, ועיקר דבריהם שצריך להראות לכל הצדדים. אמנם בשו״ע גופא איכא לפרושי דקאי למנהג דידהו שמחזיק הס״ת פתוח תוך כדי הילוכו, כנ״ל, וממילא נראית לכל העומדים, ולא שפונה לצד ימין או שמאל. ויש שפי׳ בד׳ השו״ע לענין אחר, דאף דלדידי׳ הכתב כנגד הציבור וא״צ לדחוק בלשונו, מ״מ ר״ל שצריך הקפה גמורה ובשו״ע לא נחית לזה. וג״ז דחוק. אבל להעיר שבשע״א י, יג השמיט הל׳ ״לעם העומדים לימינו ולשמאלו״, אבל אין הכרח שזה דבר ההשמטה מכוון, ולא נחית לדייק בזה). ועוד, שכיון שעיקר ההגבהה הוא לצורך הציבור להראות להם הכתב, אין כאן גדר כל פינות, ובתר דידהו אזלינן. (וי״ל דוגמא בעושה שלום שפונה לשמאלו תחילה מחמת שהוא ימין כנגד פניו לכבוד השכינה, כעומד לפני המלך שפונה לשמאלו ונותן שלום תחילה לימין המלך). ואדרבה, שכיון מכבודה של ימין להקדימה תחילה, הה״נ שיש להקדים ימין הציבור. ול״ש לשאר דיני פניות, דבתר דידי׳ אזלינן. וזהו בנוסף להנ״ל שבעומד במקומו ואינו זז משם כמנהג הנפוץ ליכא דין כל פינות. וכן המנהג פשוט.

והאריכו בכללות הענין בקובץ אור תורה שבט תשמ״ה. וחזר ונדפס בקונטרס להחזרת עטרה ליושנה בעשיית הגבהת ס״ת כהלכתה. והעיר עליו בס׳ הזכרון להרי״ב זולטי ע׳ שעב. ס׳ הזכרון בצאת ישראל זכריש ע׳ תצג. וראה גם באר אברהם בכרך ע׳ 437 ואילך. קובץ ישמח ישראל אלכסנדר ח ע׳ נט. שו״ת ברכת ראובן שלמה ב, יד. משנ״ה יא, קג. שבה״ל ט, כו. אבן ישראל ח, יא. בצה״ח ה, נד. סוכת חיים לונדינסקי יומא טו, ב. המאור גל׳ תפא. והרבה יש להעיר בדבריהם. ולא נתנני עטי ועתי להעיר כעת בכל הפרטים. וחלק מסתירת דברי אחדים מהנ״ל כבר נז׳ לעיל אצלנו (וקצת מדברינו נזכרו אצל מחברים הנ״ל), ועוד כתבו בסתירת דבריהם בספרים הנ״ל שהצבנו להם ציונים.

 

 

#18395