Someone told me that the Alter Rebbe’s Siddur is not the real Nusach Ari…

 

Question:

Someone told me that the Alter Rebbe’s Siddur is not the real Nusach Ari, because more recently they found in Shaar Hakavonos that Reb Chaim Vital writes that the siddur printed in year רפ׳׳ד was the one that the Ari Zal davened from. and about 15 years ago they unearthed that Siddur, so now they have the real Siddur Ari Zal.

Can you please shed any light on it?

 

Answer:

That Siddur has been around for ages.

This is a misrepresentation of what Reb Chayim Vital has written. He writes that he will point out the corrections to the Nusach Hatefillah, in accordance with this particular Siddur. Some have taken that to mean that in all matters that are not addressed by Reb Chayim Vital we ought to follow the nusach of that Siddur. There is no evidence that this is the case. All authorities who prepared Siddurim according to the Nusach Ha’ari did not take this approach.

 

Sources:

ראה פע״ח שער עולם העשי׳ רפ״ב. שעה״כ ענין נוסח התפלה נ, ד. (והובאו גם בהגהות על הסידור לכ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע, נדפסו גם בשו״ת תורת שלום ב – ע׳ ה). וכ״ה גם בנגיד ומצוה עניני ביהכ״נ (במהדורת ירושלים תשע״ב – ע׳ פד)ק עולת תמיד שער הקרבנות (במהדורת אהבת שלום – עח, א). ומפורש בדבריו שהוא רק מאהבת הקיצור: וכדי שלא אאריך. ולהעיר שבפע״ח כתב שנדפס בשנת רפ״ז ולא רפ״ד. וי״ג גם שם רפ״ד. וכ״ה בנגיד ומצוה: הסידור גדול מכל השנה מהספרדים דפוס פר״ד. ובמהדו״ח: רפ״ד. (ולהעיר, שי״א שנדפס בשנת ד״ש בוינציאה, אלא שעל השער נדפס שנת רפ״ד. אלא שבפשטות היא מהדורה שני׳).

ויתר על כן, מצינו בס׳ המנהגים שחיבר הרח״ו, שכנראה נכתב לפני הנ״ל, ונדפס במקבציאל גל׳ כג ע׳ רצז, שהוא רק ״עד פרשת העקידה״. וכ״ה בנגיד ומצוה שם. וכ״ה גם בס׳ הכוונות טרינקי, וינציאה ש״פ,  ד, ב. וסר יסוד ונפל כל הבנין. ועצ״ע שבשעה״כ כתב ש״כל הברכות הנאמרות בשחר קודם התפלה לא קיבלתים ולא שמעתים ממורי ז״ל״. ולאידך שם גופא העיד על אמירתו ברכת הנותן ליעף, וכן על אופן אמירת ברכה״ת. וצ״ע.

ופשוט וברור, שאף אם נאמר שהרח״ו כתב רק המלות והתיבות שצריך להגי׳ (שבשעה״כ לא כתב כלשון הזה משא״כ בפע״ח ובעו״ת וכו׳), הרי הרח״ו לא שמע כל התפלה מהאריז״ל וכן לא קיבל כוונות לכל סדר התפלה. ורשם רק מה ששמע ומה שקיבל. ובשאר התפלה או שאין לנו הכרע בדעתו, או שניתן להתפלל באיזה נוסח ואופן שיהי׳. ואילו כוונתו היתה שיש להתפלל דוקא בנוסח שבסידור הנ״ל הי׳ כותב כך להדיא. ודברי הרח״ו שדבריו הם כפי סידור רפ״ד נתפרסמו כבר מאות בשנים, ומעולם לא שמענו מי שיפרש בדבריו, וגדולי ישראל ערכו הנוסח והכוונות מבלי לחקור אחר הנ״ל. וכן מצינו בגורי האריז״ל שגם ערכו נוסח וכוונות האריז״ל ע״פ סדר האשכנזים. וברור שתפסו שסידור רפ״ד שתפס הרח״ו הוא רק מאהבת הקיצור וכו׳.

ועוד להעיר שיתכן שהאריז״ל מסר לרח״ו בהתאם לסידור הנ״ל כיון שהי׳ ספרדי והתפלל לפי נוסח הנ״ל, אבל האריז״ל עצמו התפלל בנוסח האשכנזים.

וכסברא מוטעית זו, כן העלה בסידור תפלת חיים. ופלא שלאידך גיסא החליט שיש לתקן ״שיבושים וטעויות למכביר״ בסידור הנ״ל, למרות שדעתו שהרח״ו סמך ידיו עליו. וגם נסתפק בחלקים מסויימים אם עברו הגהתו של רח״ו. וכן הביא הרח״ו מקומות מסויימים הגהות מהאריז״ל, אף שהנוסח נמצא כבר כדמותו וכתבניתו גם בסידור הנ״ל.

וכן להעיר מהידוע שבכמה דברים לא קיבל הבעש״ט לעשות כנוסח ודברי האריז״ל. ואכן, מהיכא תיתי שנוסח אדה”ז צ”ל בדיוק כנוסח האר״י. ובשער הסידור, שהוא “על פי” נוסח האריז”ל כפי אשר יסד [והכריע] וכו’.

וכבר הכה על קדקדו בקובץ פרדס חב״ד 17.

וריבוי דוגמאות ישנן המוכיחות דלא כסידור רפ״ד הנ״ל, אף שהרח״ו לא הגי׳ לשנות, ולדוגמא נוסח חכמה בינה ודעת באתה חונן, כמ״ש הרש״ו בהגה לשעה״כ בברכת אתה חונן ובסידור חמדת ישראל וכו׳, שדייק כן מדברי האריז״ל, ובודאי לא שינה ממה שמע מאביו – ראה מקבציאל לא ע׳ קכב ואילך. וכמה שינויים אחרים ישנם בחמדת ישראל מכת״י הרש״ו ביחס לסידור הנ״ל. וראה עוד בקובץ בית אהרן וישראל קצח ע׳ קמג. ובכמה פרטים הם מנהגים ספרדיים מובהקים ואין בהן שום כוונה ונוסח ע״פ האריז״ל. וכן מצינו שהאריז״ל לא הי׳ אומר שום פזמון ושום פיוט, כמפורש בשעה״כ שם, וסידור הנ״ל מלא מזה. ועוד ועיקר שיש שאמר רק כפי נמצא במחזור האשכנזים. וכן מזמור אנא בכח לא נמצא שם כלל. וכהנה רבות.

והנ״ל העלים עיניו גם מכל שאר גורי האריז״ל. ופער פיו נגד גדולי ישראל. וצאו וראו מה עלה בסופו. ואכ״מ. ומסיימים בטוב.

 

 

#17446