Are people allowed to deny a Kohen his Aliyah?

 

Question:

I have seen the seder of aliyos “Kohen-Levi-Yisroel” being disregarded way too many times, especially on Shabbos before Yud Shvat and Simchas Torah, when everyone wants an aliyah. There is no question that if there are no Kohanim or Leviim present there should be no issues, but otherwise, are people allowed to deny a Kohen his aliyah? As a Kohen, I felt bothered by it many times. Why should the Halachah of the Shulchan Aruch and a mitzvah of the Torah be disregarded for a minhag? As a Kohen, should I stand up for myself or let it go?

If there is a halacha issue to deny the Kohen his aliyah, perhaps there should be a public reminder of this issue?

 

Answer:

As a Kohen, you have no obligation to stand up for your aliya as it is the mitzvah of the congregation to honor the Kohen and not your mitzvah. On the contrary, you should give your permission so that those that need an aliya can receive one.

As a general rule, the first aliya should be given to a Kohen if there is one in shul and it should not be disregarded as it is a Mitzvas Asei.

At certain set times, this was not kept for the benefit of the community such as making money for the shul and the like. But this should be done only if there is such a set Minhag in place.

Also, when there is a great need, there is room to be lenient and call up a Yisroel in the place of a Kohen, but only with the full permission of the Kohen and without disregarding that he is a Kohen (i.e. they should not say “Ein Kan Kohen” – there is no Kohen here when he is actually in the room). This is especially true by mincha shabbos afternoon and by the kriah of Monday and Thursday, where there is more room for leniency.

In practice, in a regular Shul one should not call up a Levi or Yisroel in the place of a Kohen (when there is a Kohen present) unless there is a great financial loss for the shul and/or many chiyuvim, and even so not on a regular basis, the Kohen should give his full permission and leave the Shul,

In a Shul like 770, this should still be maintained, but the Kohen would not have to leave the Shul.

 

Sources:

שו”ע קלה, סעיף ג’ ואילך. ועיין שוע”ר רא, ג שדין זה הוא מ”ע מן התורה.

אלא שאי״ז חובת הכהן, כפשוט. ועוד, ילה״ע שיל״ע אם מותר לכהן לתבוע בפה, שלא יהא בכלל חלקם שאלו בפיהם – ראה כלבו כ, והב״ד בפמ״ג קלט בא״א ב לענין גבאי הקורא לעצמו. ולכאו׳ ה״ה בכהן התובע זכותו. ול״ד למש״כ בתוס׳ מו״ק כח, ב, שברואה מה רוצה מותר לומר ליתן לו דהתם אינו לוקח מתנות כהונה, משא״כ לתבוע זכותו להיות ראשון. ובס׳ וקדשתו פ״א ס״ט כתב להוכיח להיפך. ואין דברים מוכרחים. ועוד, שיתכן לפעמים לפנ״ע, או מוטב שיהיו שוגגים. ואכ״מ. ובס׳ וקדשתו שם ס״ח כתב לחקור אם הוא גם מחובת הכהן. ואף שהאריך לצדד שוקדשתו הוא גם חובתו של הכהן, אבל רוב ראיותיו שם אינן מכריעות. והו״ע כתב שהוא חידוש לדינא ולא ראינו כן בשום מקום.

ואם יש מנהג קדום יש להקל כנ”ל – עיין מ”א שם סק”ז וכ”ה במ”ב סקי”ח, פר”ח סק”ג.

ויכול למחול אפילו כשאינו נהנה מישראל – עיין שוע”ר קכח, ס.

וראה מה שכתבנו בהסכמה לס׳ בירורי מנהגים פרידמן. ושם הבאנו משו״ת מהרש״ם ח״א סרי״ד. אבל להעיר מספרו דע״ת סי׳ קלה ס״ג. ויש להוסיף ולציין לשו״ת זקן אהרן וואלקין ח״ב או״ח ס״ז. ולהעיר משו״ת מנח״י ח״ב סמ״א שהביא תשו׳ הצפע״נ אליו, שבימינו שהעולה אינו קורא לית לן בה, ואין לדקדק בזה מלבד ברגל ובר״ח ובחובת היום. ועיין מה שציין בפסקי תשובות קלה הערה 54 שיש להקל בשעת צורך גדול בשם הרבה אחרונים.

 

 

#11881