מה הדין ביצא אחד מהמנין אחר קדיש דתפילת מנחה קודם חזרת הש”ץ, האם אומרים חזרת הש”ץ?

 

תשובה:

אין אומרים חזרת הש”ץ, דהיינו כל זמן שאין עשרה כשמתחיל חזרת הש”ץ, אין לומר חזרת הש”ץ (חוץ מתפילת ערבית שאם הי’ שם עשרה בשעת התפילה ויצאו אחר שמו”ע אומר קדיש תתקבל).

ואם הי’ עשרה בשעת תפילת שמו”ע ויצאו, אומרים חצי קדיש, כשנשאר רוב המנין.

 

מקורות:

ראה שו”ע אדמו”ר הזקן סי’ נ”ה סעי’ ג-ד. ומשנ”ב שם סקט”ז.

בנוגע חצי קדיש שלאחרי שמו”ע – ראה ביאור הלכה ד”ה תפילת ערבית דאין לומר. ועיין תהל”ד שם אות ג’ לומר חצי קדיש, וכן הוא מסקנת הפרמ”ג.

ומועתק בזה ממענה לא׳ הרבנים בנושא:

בהערות לס”י פסק בסכינא חריפא כדעת המשנ”ב סנ”ג סק”י שביצאו מקצתן לאחרי תחילת חזרת הש”צ אומר גם הח”ק בין תחנון לשמו”ע. וצ”ע דתליא באשלי רברבי, ולדעת כמה פוסקים (ערוה”ש ועוד) אין לומר ח”ק. ואם כי לא נעלם ממנו שכ”כ כמה מגדולי הפוסקים – מ”מ סתימת רוב האחרונים (החל מתרוה”ד ורמ”א וכו’) שהזכירו רק ק”ש והשמיטו ח”ק, הלא דבר הוא. ומה גם אדה”ז שכמ”פ נגרר אחר לשון הלבוש, וכאן השמיט ענין זה. ואם כי בשו”ת דברי נחמי’ (בסוף חאו”ח בבי’ עהב”י סנ”ה) נוטה לאומרו וכ”פ הקצוה”ש, צ”ע לפסוק כן בפשי’ מבלי להזכיר עכ”פ דעת החולקים. ובפרט למנהגנו להימנע מקדישים שלא לצורך, ונזהרים בזה ביותר. [בקובץ מגדל אור חוברת ח ע’ צ ר”ל בדעת אדה”ז שח”ק שייך לתפלת לחש ואפשר לאומרה גם אם יצאו מקצתן לפני חזרת הש”ץ. ודבריו מחודשים].

וכוונתי רק שיציין לדעת החולקים, אם כי גם דעתי העני׳ נוטה להורות כהכרעתו הוא.

 

 

#9352