אם כבר הפסיק בין תש”י לתש”ר בדבר שמותר להפסיק, האם מותר לו עתה כבר להפסיק לשאר עניות?

 

בסידור אדה”ז כתוב שמותר להפסיק בין הנחת תפילין של יד לשל ראש בעניית דברים שמותר לאמרם בברכות ק”ש. ואח”כ יברך על של ראש.

שאלה: אם הפסיק בין של יד לשל ראש בעניית ימלוך דקדושה, וקודם שאמר הברכה על של ראש כבר הגיע הש”צ לסיום ברכת אתה חונן, האם מפני שכבר הפסיק ויברך על השל ראש מותר לו כבר לענות אמן על ברכת הש”צ? וראיתי מובא מהרבי שאף שהלשון הוא “מותר” מ”מ הכוונה שהוא חיוב.

 

תשובה:

מותר לענות אמן על כל הברכות, וכל דבר שהוא חובה ולא מנהג.

 

טעם הדבר:

שלאחרי שהפסיק כבר וכעת עליו לברך על תש״ר, כבר אין חשש דגרימת ברכה שא״צ. אלא שלכתחילה דינו כמו בתפילין דר״ת או בחול המועד להמניחים ללא ברכה, שאסור להפסיק מדין “הוי׳ ועשי׳ אחת” שצריך לתוכפן זו אחר זו. אבל מותר לענות אמן על כל הברכות.

 

מקורות:

ראה שו״ע אדה״ז כה, כב. סידור אדה״ז הל׳ תפילין ד״ה כל אשר וד״ה בד״א. קצוה״ש ח בבדה״ש עד. וראה הנסמן בשו״ת יבי״א ג או״ח ג.

שחיוב להפסיק – אג״ק טו ע׳ קפה. והוא בניגוד לשמועה שהובאה ביגדי״ת אה״ק טו ע׳ 110. לקט ציונים והערות לשו״ע אדה״ז ע׳ 223. וראה אג״ק מוהריי״צ יג ע׳ רפט. והשערת המו״ל שם נראית נכונה.

 

 

#9245