האם ניתן לשמוע את קריאת עשרת הדברות על תנאי?

 

שאלה:

ילמדנו רבינו, לתלמידי הישיבה היוצאים למבצע עשרת הדברות בחג השבועות, האם הם יכולים לשמוע את עשרת הדברות על תנאי כדי שמצד אחד יוכלו להשלים את המניין איפה שצריך ומצד שני היכן שאין מניין שלא יפסידו את המצוה?

 

מענה:

אין הדבר פשוט כלל שאפשר להתנות בכגון דא.

 

מקורות:

כמה טעמים בדבר:

1) שאין חיוב על היחיד לצאת ידי חובה רק על הציבור.

2) כבכמה תקנות חז”ל שאין אפשרות לקיימם ולכוון לא לצאת (לימוד הלכות החג בלי לקיים הלימוד של שלושים יום לפני החג. ובעניננו מקום לומר שתקנת קריה״ת במועדים הוא מעין לימוד הלכות החג בחג (ובהשגח״פ דיברנו מזה אתמול בסיום עמ״ס מגילה שנערך ב770 – היינו י״ב מנ״א תשע״ט). וכמו״כ בחפיפה האם מי שלא כיונה לא יצאה) וכו’.

ולהלן מה שכתבנו לא׳ הרבנים שליט״א בענין זה:

ת״ח על דבריו שנאמרו בטוטו״ד. וראויים הדברים למי שאומרם.

אלא שילה״ע שמצינו בכ״מ שכתבו להתנות בקריה״ת דפ׳ תצא לשם זכור (ראה מהר״ם שיק מ׳ תרה כמדומה בשם החת״ס). אמנם, המענה פשוט שפרשת זכור שאני שהיא חובת יחיד, וכדיוק לשון אדה״ז בסרפ״ב. [אלא שבעיקר דבריו צ״ב מהו הצורך להתנות בזה, וכי י״ב איסור ב״ת לקרוא פ׳ זכור ב״פ].

וה״ה במש״כ בס׳ טהרת התורה עד״ז בנוגע לבע״ק בשעת תק״ע, דקאי התם בפ׳ זכור וקריאת המגילה, שה״ה והוא הטעם.

ובנוגע להדיוק בל׳ הרמב״ם בגדר תקנת קריה”ת דמועדים – כמדומה יש עד״ז באג״ק ובאו״א.

ובכלל, הרי כמה עיקולי ופשורי בגדרי תנאי במצות, והארכנו בזה במק״א, במקורות ועיונים להלכה יומית אות תקי. ואין כאו״א בקי בגדרי ד״ז, ונתת תורת כאו״א בידו. ואכ”מ.

 

 

#5213