Can major house renovation work continue to be done on Chol Hamoed Sukkos?

 

Renovations may not be done on Chol Hamoed even through a non-Jewish contractor. However, in a location where it is well known that building work in this locale is generally done with a contractor and the workers are hired by the contractor without the owner having any involvement (this is the situation normally nowadays in most places) , then it is permitted, provided that this is the case here too that the contractor is contracted and the owner has no involvement- and they are all non-Jewish and you don’t instruct them to work on Chol Hamoed.

 

Sources:

שו”ע תקמג, ב. ובחוה״מ יש לחשוש גם לבנ״י שיבואו מחוץ לתחום – מג״א שם ג. משנ״ב שם סק״ג. ועיי״ש מה שציין ל רמ”ד ס״א בבה”ל ד”ה או לקצור. וראה משנ״ב רמד, ז. רנב, יז.

אבל לדעת אדה״ז רמד, ח כשדרך בקבלנות מותר. [וראה שו״ת נוב״י או״ח יב לענין חוה״מ, והובא שם בבה״ל, והיקל רק בשעהד״ח ובתנאים מסויימים. וראה תהל״ד רמד, ג]. ו החשש מפני חילול השם שנז׳ שם בשו״ע אדה״ז (וראה גם שו״ת אג״מ או״ח ג, לה) – אינו שייך כאן בחוה״מ. וראה גם פס״ד להצ״צ סרמ״ג. ונדפס גם בשו״ת הצ״צ מהדו״ח או״ח פז. בא״ח ש״ב תרומה ג. הנסמן ב שו”ת יביע אומר ח”ח כח, ט. יחוה דעת ח”ג יז.

[ואילה״ק שעדיין יש לחשוש שאמר לו לעשות בשבת – כמ״ש אדה״ז בסי׳ רנב, י – שזה ל״ש כשהתחיל במלאכה לפני (השבת, ובנדו״ד) חוה״מ – ראה קו״א שם ה. וצ״ל שבחלוקים ל״מ שהתחיל מע״ש, שכביסת כל חלוק היא מלאכה לעצמה. וראה תהל״ד רמד, ב. ועייש״ב. ובאו״א – ראה שו״ת מהר״ם שיק צה].

אבל אם הדרך לבנות ״ע״י שכירי יום כמו שהוא ברוב המקומות שהאדריכל לבדו הוא קבלן והאומנים עושי מלאכה שתחתיו הם שכירי יום״ (ל׳ אדה״ז רמד, ח) יש חשש מראית עין, כנזכר בשו״ע אדה״ז (שם). וכ״ה במשנ״ב שם.

אבל בביאור הלכה (סימן רמד שם) כתב: “והנה מה שכתבתי במשנה ברורה, דקיבולת נקרא אם כל הבנין הוא רק בקבלנות, אבל לא כשהאדריכל בלבד הוא קבלן, ושאר שכירים שתחתיו הם לפעמים שכירי יום, כך כתבו האחרונים. ונ”ל דכוונתם הוא, דאותו בעה”ב דרכו לשכור לפעמים בעצמו את השכירים שתחתיו לשכירי יום, ולכך לא נקרא תו שם קבלנות על הבנין. אבל אם הדרך הוא תמיד, שאין בעה”ב יודע כלל מכל עסק, רק שהוא שוכר האדריכל, והאדריכל בעצמו דרכו לשכור לפעמים שכירי יום תחתיו, תו הוי זה ג”כ בכלל קבלנות”. ו ראה גם בשו”ת יביע אומר שם אות ו. ויל״ע בל׳ אדה״ז שם, שלא חילק אם דרך בעה”ב זה לשכור מזמן לזמן שכירי יום, ולכאורה נראה שדוחק להעמיס את זה בפי’ דבריו, שהרי כתב להדיא שהשכירי יום הם ״תחתיו״ דהאדריכל. ולא מסתבר לפרש שהכוונה שעובדים תחתיו אבל נשכרים ע״י בעה״ב אבל ועוד ועיקר, שמקור דבריו משו״ת לחמי תודה ג. ושם מפורש להדיא כן. וכבר הקשו בתהל״ד רמד, ד ועוד איזה חשש מראית עין יש, אם דרך בני העיר לבנות ע”י אדריכל בקבלנות ופועלים שכירי יום תחתיו. וראה מש״כ בחי׳ בתרא על המשנ״ב. ואכן בתהל״ד למרות הקושיא, מפרש כן בדעת אדה״ז. וכ״ה בשו״ת אמרי יושר ב, קנז. וראה מהרש״ג א, יא. ב, ב. ועוד. אמנם, כיון דאיירינן בספק בדרבנן – ראה עד״ז אג״מ שם – וכש״כ בנוגע לחוה״מ שפיר יש להקל. ומה גם שהמעיין בלחמי תודה בפנים יראה ברור שהחשש הוא שיחשדו שהם שכירי יום דישראל ״ואע״פ שהאומן קיבל עליו המלאכה לגמרי ולפרוע הוא העושים מתחת ידו אין הכל יודעים זה״. ובזמנינו ל״ש כ״ז שנתפרסם שהם שכירי האדריכל. וגם בכוונת אדה״ז – י״ל כן בנדו״ז. ויש לצרף שבדיעבד קייל״ן כר״ת – ראה מש״כ אדה״ז בקו״א רמד, ד.

 

 

#1007