האם אפשר לשים מצה במרק (כלי שלישי) בשבת?
יש מחמירים גם בכלי שלישי.
טעמים ומקורות:
כ״כ להדיא ביראים סי׳ עדר (אף שבכל דבריו לא הזכיר כלל חשש בישול בכלי שלישי. ועמד בזה בבית ארזים שיח, קפז). וראה גם בב״ח או״ח שיח. (ומש״כ אדה״ז שיח, יא להתיר בעירוי מכ״ש – יתכן דהיינו לולא חומרת היראים שלאח״ז). אבל יש שכתבו שלא נהגו כוותי׳ רק בכלי שני. ומה שלא נהגו לא נהגו. ולהעיר שבמקו״ח להחו״י בקיצור הלכות כתב להקל בכלי שלישי. (ובכלל, לדידן לא קייל״ן כיראים מעיקר הדין ורק משום חומרא דשבת וסקילה, ראה קו״א קסח, ח. והחמירו רק בפת כוותי׳ וכדמוכח ממש״כ אדה״ז שיח, יא שנהגו להקל בבצל בכ״ש אף שאינו תבלין כ״א שעשוי ליתן טעם). ועוד שגם היראים עצמו ל״כ להחמיר בכלי שלישי לגבי פת. (ופת קיל טפי שכבר נאפה והוא רק לחוש שיש בישול אחר אפי׳. אלא שלידן הוא להיפך דמחמרינן דוקא בפת דרכיך, משא״כ בספק קלי הבישול, לולא הענין שבכלל אין לשרות בכ״ש מחמת שנראה כמבשל).
ומשו״ע אדה״ז שיח, יב שהביא רק לדין כ״ש – וכן בשאר הראשונים שהשמיטו דברי היראים לגבי כלי שלישי – אין הכרח, שבל׳ הפוסקים כמ״פ – גם שלישי בכלל שני. (אבל להעיר משם חדש דלקמן).
וכבר העירו משו״ע אדה״ז תנא, לד דמחלק ביניהם.
ובד׳ הפמ״ג בא״א לה ובמ״ז א – לא בא לחלוק על הב״ח כ״א ללמד יצא שיש מקום בהלכה לחלק בין שני לשלישי. וראה במשנ״ב מז, שהפמ״ג ״מצדד להקל״. וראה מה שביאר בשו״ת אג״מ או״ח ב, פה.
ולהעיר, שבקלי הבישול ממש החמירו בכ״מ גם בכלי שלישי. ודומה למלח שלאיכא דאמרי מתבשל אפי׳ בכ״ש (וראה בחי׳ הצ״צ שבת ג (מא, א) שהשווה מדותיהם לגבי עירוי מכ״ש). אלא שכאן איירינן בספק קלי הבישול. ובלא״ה מחמת חומרת דין אמבטי מקום להחמיר גם בכלי שלישי. כמו״כ בדין נראה כמבשל ודאי קשה לחלק בין שני לשלישי.
כמו״כ בדין נראה כמבשל ודאי קשה מסברא לחלק בין שני לשלישי. (ואיכא דאזלי בתר איפכא להחמיר מחמת קלי הבישול ולהקל מחמת מיחזי כמבשל. ולא ידעתי להלום סברתם). ובפשטות, טעם מיחזי כמבשל היינו לא מחשש דילמא אתי למיטעי אטו כ״ר, אלא שנראה לרואים או לעצמו שרוצה לבשל ולרכך האוכל. (אבל להעיר מרעק״א שבת לט, א בטעם דליכא נראה כמבשל בתבלין, שבתבלין דליכא בישול מה״ת מכ״ר לא גזר בכ״ש. וי״ל). ודוחק לומר שכיון שעל הרוב אינו יס״ב או שאינו מעמיד החום למשך זמן רב לא גזרו בו. וראה חזו״א סוסי׳ נב. ובדוחק אפ״ל דהא בהא תליא, שאם לא חשו משום קלי הבישול, היינו מחמת שהשינוי במאכל קלוש, וא״כ ליתא גם לגזירת מיחזי כמבשל. ועדיין לא מצאתי טעם מספיק לחלק (זולת לסברת שו״ת שו״מ חמישאה יא, שעיקר האיסור דנראה כמבשל הוא רק בכ״ש ששאבו בו מהכ״ר. ולדידי׳ גם בכ״ש גמור מותר). ונראה, דשאני עירוי מכ״ש (שהרי גם למ״ד שעירוי מכ״ר ככ״ר, מותר לערות מכ״ש, ולא אמרינן שדינו ככ״ש, ונגזור משום נראה כמבשל) – דל״ש כ״כ גדר מיחזי כמבשל כשהוא בדרך עירוי, נוסף לזה דתתאה גבר. ויש שר״ל שבעצם ההנחה לתוך ב׳ כלים מוכח שאין כוונתו לבשל. ולכאו׳ החשש הוא מחמת גוף ההנחה בכ״ש, ולא במה שעשה לפנ״ז. כן אין להוכיח ממה שהתירו הפוסקים ליתן פת בכלי שלישי – דל״ש כ״כ מיחזי כמבשל בפת האפוי, ועוד שבדרבנן לא חשו בבישול אחר אפי׳, וקאתי עלה רק מדין קלי הבישול שהוא חשש דאורייתא. שו״מ שהעיר בעיקר הענין בגביע הכסף שיח, ז, ב ונוטה להחמיר. הוספה לאחר זמן: כן מצאתי בחפש מחופש שנתקשו בזה אחרים הן בהסברת גזירת מיחזי כמבשל והן בחילוק בין כ״ש לשלישי, וכמה מהם העלו חרס בידם – ראה שבות יצחק כה, ה. דברי סופרים יברוב שיח משנ״ב לד, הע׳ קעה ואילך. שיעורי המלאכות שילוני מבשל ג, נג, ז. אור לנתיבתי שוב כה,ב. אור הלבנה בישול בשבת מ. שבת כהלכה א ביאורים כח. עין המים גוטפרב בישול כא, ב. שבת שלמה מילר יא הע׳ טז. תורת ההלכה עובד שבת טז. דעת אורח נראה שבת שיח, ד – ע׳ צג.
ולהעיר משו״ת אדה״ז ו: שמפררים את המצה לתוך המרק כנהוג בשבת. וי״ל.
ובנוגע למלח – אם כלי שלישי בכלל, מחד גיסא עדיף משאר ספק קלי הבישול, שמעיקר הדין מותר במלח אפי׳ בכ״ר שאינו על האש (אף שביראים למד להחמיר בכ״ד מדין מלח לפי לישנא קמא). וגם מרא דהאי שמעתתא להחמיר בלי שלישי, היראים, איהו גופי׳ ל״כ להחמיר במלח. ולאידך, בשאר דברים הוא רק מחמת חומרת היראים, ואילו במלח מצינו כך בלישנא קמא בגמרא, ואם המחמיר תע״ב בכ״ש מסברא יש מקום להחמיר בכלי שלישי. ולמעשה נקטו הרבה להקל – ראה נימוקי או״ח שיח, א. וכ״כ בשו״ת אג״מ או״ח ד, עד, בישול, טו ויז, שאין טעם להחמיר. וראה שלחן שלמה שיח, ט, מ. ארחות שבת א, מט. אז״נ ט, יב.
[וראה בשם חדש על היראים מ׳ קב מלאכת האופה (נו, ב) שהעמיס בדברי הרמ״א שיח, ט שיש אוסרים ליתן מלח אפי׳ בכ״ש, שהכוונה לדעת היראים ״והגם דרבינו (היראים) אסר וכו׳ אפי׳ בכלי שלישי, לא פסקו מור״ם הא דאפי׳ בכלי שלישי כיון דאשכח להו בהדיא לתוס׳ והרא״ש שכתבו דוקא בכלי שני״. והדברים דחוקים שהרמ״א לא הזכיר כלל דעת היראים בד״מ. ובפשטות כוונתו ללישנא קמא בגמרא].
#4571
