Is there any reason why women don’t do Mayim Achronim?
Strictly speaking, there is no difference between men and women. Nonetheless, the custom has developed that women are lenient in this matter.
The suggested explanation for the leniency among women is because nowadays washing Mayim Acharonim is considered as a Chumra and women haven’t taken it upon their self.
More specifically, there are generally three reasons for washing Mayim Acharonim:
- A concern for a particular type of salt which when touches the eye can cause blindness.
- Because the hands are dirty from food and one may not Bentch reciting Hashem’s name with dirty hands.
- According to Kabalah, the purpose of Mayim Acharonim is to give the “other side” (evil forces) a small portion of the meal so that they don’t prosecute against us.
The Poskim mention that there are those who are not accustomed to wash because this type of salt is no longer common. As for the dirty hands, since nowadays people are not particular to wash their hands after meals, thus this wouldn’t be considered an obstacle to Benching. An additional explanation (mentioned specifically with regards to women) is that they are careful to eat with spoons and forks, and their hands do not touch the actual food. As for the Kabbalistic reason, women generally are not accustomed to follow Kabbalistic practices. Therefore, since washing Mayim Acharonim nowadays is considered an extra stringency women have not adopted this practice.
Of course, the above is only an explanation of an existing custom common among women. Clearly, if a woman knows her hands are dirty she may not Bentch without washing her hands first. Even absent the dirty hands, it is recommended – but not obligatory – that woman always wash Mayim Acharonim, without calling attention to her practice.
Sources:
ראה שו”ע אדה”ז סימן קפא ס״ט. מור וקציעה סוסי׳ קפא בנוגע להנהגת נשים האיסטנסיות. וראה ערוה״ש ה בסופו. תורת חיים סופר א בסופו. הגהות טהרת השולחן. שו״ת שלמת חיים קעז (במהדו״ח קיט). רבבות אפרים ג, ע׳ תכה (בהשלמות לח״א, קמ, ג). הליכות עולם ב פ׳ שלח. שבט הלוי ח”ד סימן כג. שבט הקהתי א, צג. הערות הגריש״א חולין קה, ב. תשובות והנהגות א סימן קעד. הליכות שלמה פסח ט הע׳ 382. (וכ״ה בשמו בחכו ממתקים (נאה) א ע׳ קו. וזאת הברכה ע׳ 138. ולהיפך בשמו – הליכות בת ישראל ג הע׳ יא).
ולהעיר שבמו״ק שם כתב שכשאין ידים מזוהמות גם לפי הקבלה א״צ. ובכ״מ אישתמיט להו דברים הנ״ל. וכבר העירו שבכתבי האריז״ל מפורש שלא כדבריו, וגם בפת חריבה – ראה טעמי המצות עקב. ואולי כוונתו לד׳ הזהר (ח״ב קנד, ב. רסו, ב. ח״ג קפו, ב. רמו, א. רעג, ב. זו״ח רות פו, ד. ואילך – עייש״ה). [ועוד מצינו בכתבי האריז״ל שבכל מלח יש מעט מלח סדומית – ראה סי׳ ר׳ קאפיל במקומו. וכ״כ בתורת חיים חולין קה, א. וראה מהרש״ל ביצה לט, א, ע״פ פירש״י עירובין יז, ב].
ובעיקר דברי המו״ק – ראה פתה״ד ג. ברכ״י ו. יפ״ל ג. בני ציון ליכטמאן ט. הליכות עולם שם.
ובכ״מ נמסר שהנשים במקומם הקלו – ראה, נוסף להנ״ל, גם נתיבות המערב ברכות הנהנין ה. נחלת אבות מנהגי לוב ברכת הנהנין יא. אלא שבכהנ״ל נראה שגם האנשים שם לא הקפידו כ״כ.
וילה״ע בכללות הענין, שבפוסקים ל״מ שלמעשה נקטו כשי׳ התוס׳ ברכות נג, ב, שא״צ ליטול, והובא בשו״ע רק בשם ״יש שאין נוהגים״, ובסוף הסימן. וכ״ה גם בטור ובשו״ע אדה״ז. וכן העיר בנחפה בכסף א, קנג, ד. וראה גם תורת חיים חולין קה, א. (ולהעיר מערוה״ש שם, שגם לדעת התוס׳ צריך מדינא ואינו אלא לימוד זכות. ופשטות ד׳ כל הפוסקים שלא כדבריו). אבל בד״מ א, שהמנהג כדברי התוס׳. וראה גם ד״מ הארוך בסוף הסי׳. וכן בלבוש ט: והאידנא אין נוהגין במים אחרונים.
כן יל״ע בדעת התוס׳, להטעם שבתר״י בשם הרמב״ם ברכות ו, ג, שיש מלח אחר שטבעו כמלח סדומית וחששו שמא מעורב במלח – אם גם בזה י״ל שאינו מצוי. ומשמעות הב״י, שלהטעם שיש מלח אחר, ל״ש ד׳ התוס׳. ואדה״ז נקט לטעם הנ״ל בתחילת הסי׳.
לאידך, מצינו טעם אחר להקל, שלא נהגו היום לאכול מלח אחר הסעודה, ואין טובלים האצבעות במלח – וכ״ה בתוס׳ עירובין יז, ב בטעם המנהג היום. וכן עוד טעמים הובאו בפוסקים: לפי שאין לנו שמן ערב – רא״ש ברכות ח, ו. והובא בטור. ועוד. וכן שאין אנו יכולים להזהר ברו״ר -שבה״ל קמט. תניא רבתי רז. מט״מ שו.
כן הביאו בפוסקים עוד טעם ליטול גם כשלא אכל מלח – וכן בזה״ז – כיון שהרגו את הנפש – רי״ף חולין לז, ב והובא ברי״ו נט״ז (ה, קמז, ב). וכן בב״י בהמשך לדעת התוס׳. אבל ראה עו״ת קפא, ז, דהא בהא תליא, ובדליכא מלח סדומית אין לחוש למה שהרגו את הנפש. וכ״כ בא״ר שם. ועוד. ויש שכתבו עוד טעם לפי שלא נתבטלה התקנה – בנימין זאב רכב. סי׳ יעב״ץ. ונראה כסותר ד״ע במו״ק.
#4092
