Ate less than a Kazayis after Netilas Yodaim and left the place

 

Question:

My brother washed netilas yodaim l’seuda at home and cause of the rush he forgot to eat a full kazayis and he only ate a small piece of bread less than kazayis. 5 minutes into the car ride to the airport he realized that he didn’t eat a kazayis.

What is he meant to do if he wants to continue eating? Does it make a difference if he’s still able to go back?

 

Answer:

He must make a new beracha Hamoitzi. But not wash his hands again.

There is no point in going back.

 

Sources:

שהרי אינו טעון ברכה אחרונה במקומו ושינוי מקום הוי הפסק.

ומצו״ב מה שכתבנו לח״א בדין היוצא מרכב באמצע שתיית קפה לשלם בנזין:

ובשו״ע ודאדה״ז הביא דין הולכי דרכים רק בפת. ובגמ׳ וסמ״ק ורמב״ם נזכר רק מדין ברכת המזון שטעון ברכה במקומו ואסור לעקור.  ובמשנ״ב קיח, מב, חידש שהוא גם בפירות לגבי דין שינוי מקום. ולא מצינו הכי במק״א. ומדין מגן לגן משמע איפכא. וכ״מ בט״ז שם ט דלא מהני בפירות. וראה גם ברכת הבית כ, יב.

ולכאו׳ אדרבה בפת לדידן שטעון ברכה לאחריו במקומו ליכא כלל דין הולכי דרכים. וראה גם ערוה״ש קעח, יד. אלא שצע״ג בדבריו שהרי גם לרמ״א נוגע לענין ברכה אחרונה אם צריך לחזור למקומו ולברך. וצ״ע להפוסקים כרב ששת, אם כתבו שאין דין שינוי מקום לגבי ברכה ראשונה בהולכי דרכים.

ואכן אדה״ז הביא דין זה רק לגבי היתר עקירה קודם ברהמ״ז. ולכאו׳ אי״ז בגדר דעתו דלא מהני בדין שינוי מקום מבית לבית. ואדה״ז כתב להתיר לעקור מבית לבית. וצ״ע במשנ״ב שדימם להדדי, והרי לדידן דעתו לא מהני מבית לבית. וראה בט״ז שם. ובדעת אדה״ז שדימה לדין דעתו – א״ש, דקאי בפת דוקא, ולגבי איסור עקירה, ומדמה לדעתו לעקור בפת, שמותר לעקור.

ולא מצינו להדיא שאין בזה דין שינוי מקום.

ולא אני בעל הסברא שאדה״ז לא הביא ד״ז רק בפת. העירו על זה כמה מחברים. הסברא היא שאינו דין בשינוי מקום אלא באיסור עקירה וחיוב ברכה במקומו. ותו לא. והיסוד  הוא מחמת ״שלכך נתכוונו מתחילה״. ובפשטות, הרי אדה״ז ברור מללו שהוא מדין דעתו לגמור בבית אחר. והוא ממש דין דעתו שמבית לבית. והרי דעתו מבית לבית לא מהני בדין שינוי מקום בפירות, ורק לגבי איסור עקירה וחיוב ברכה במקומו בפת. ויש שהעמיסו כן גם במג״א קעח, י.

ובכל אופן גם אם נאמר דקאי בפירות היינו באוכל בכל זמן הליכתו, ואכילתו בדרך, ולא כשאוכלים בישיבה במקום אחד, וממילא לא בהולך ממקום למקום ואוכל בשני המקומות.  וכוונתנו, שהוא באופן שכל אכילתו הוא בדרך, ולא במק״א.

ובכלל, רכב המוקף מחיצות דומה לבית ולא לדרך. (ובחיי״א נט, יב נסתפק בעגלה. אבל במשנ״ב בשעה״צ לח היקל. איברא דמיירי בעגלה שאינה מקורה).  והולכי דרכים שבשו״ע – שהלכו מעיר לעיר – אכלו כל אכילתם בדרך. אבל המתחיל בבית או שנכנס באמצע לבית אינו בכלל הולכי דרכים. וידעתי שבאג״מ או״ח ב, נז וכן בשו״ת אול״צ ב,יז, חידשו יותר מזה, אבל אין לזה מקור בשו״ע. וגם לדידיהו  מיירי שהכין עצמו לילך כשהוא בבית, ואכילתו בבית אגב גררא. וראה גם בצה״ח ו, עב. וג״ז מחודש. ומדין עגלה שבחיי״א ומשנ״ב בפירות – משמע דלא כוותי׳, דהא קאי בעומד לנסוע. וראה ברכה כהלכה ז, כד. ובכלל, כל עיקר דין הולכי דרכים הובא מעיקרא רק בדרך אגב בהגהות סמ״ק קנא. ואיהו קאי בשיטה דמהני דעתו מבית לבית. וראה סמ״ק רפא. ומהיכא תיתי לחדש ולהרחיב בריבוי פרטים שלא נזכרו וגם לא נרמזו.

ולהשקו״ט ביוצא מהרכב לשלם בנזין – יציאה עראית מהני רק בקבע עליהם ובדברים שקביעותם קביעות – ראה שם. סדר ברה״נ ט, יח. אכן שייך גם בקפה, ראה לוח ו, יח. בדה״ש  נז, ח. אבל רק אם הי׳ בדרך קביעות.

ומדין רואה – לכאו׳ לא מהני מבית מבית אם דרך הרבים מפסיק – ראה בלשון אדה״ז קעח, א. לוח ו, יב. סדר ברה״נ ט, יב. וכ״כ בבדה״ש נז, ב.

וא״צ ליטול ידיו אם שמר ידיו – ראה שוע”ר סי’ קעח ס”ז. תהל”ד סי’ קסד אות ד’ בדעת התוס’. מנחת פיתים בשו״ת בסוה״ס או”ח סי’ ב. וראה משנ״ב קעח, בבה״ל א ד״ה המוציא.

 

 

#35099