There is someone in my Shule who sometimes on his own adjusts the heat or put on the air conditioner etc. on Shabbos. Does that create a problem of having Hana’ah for the rest of us in the Shule? I can say that usually, most people are comfortable the way things are, but, perhaps sometimes it does enhance the Shule.
The individual must be told that this is forbidden to do. If he does do it, one need not leave the Shule. However, one should not stay in the immediate vicinity of the air-conditioning or heating. It’s best to actually open the window so as not to benefit directly from the air-conditioning or heating.
טעמים ומקורות:
בקצרה:
יש כאן כמה דיונים נפרדים:
א. הנאה ממעשה שבת כשיכול ליהנות בדוחק לפנ״ז.
ב. הקולא שא״צ לצאת מביתו בנוגע למעשה שבת.
ג. הקולא שא״צ לצאת כשאינו ביתו.
ועל הסדר:
א. בענין הא׳ – ראה שו״ת מנחת שלמה א, ה ד״ה ברם בסופו. והוכיח ממג״א רנג, יג שבהחזיר גוי מותר כי כבר הי׳ ראוי לאכול. ועכ״ז בהחזיר ישראל אסור. וראה אדה״ז רנג, כד-ה. וראה גם מנחת שלמה ב, טו, ב. ויש שהוכיחו משו״ת הרמ״א קב בסתימת התנור ע״י ישראל. וכ״ה במג״א רנט, יב לחלק בין ישראל וגוי. אדה״ז שם ח. אבל ראה שו״ת אג״מ ד אה״ע סב שהיקל כשלא גילה דעתו שנוח לו. אבל בניחא לי׳ אסור גם כשלא גילה דעתו. וצ״ב.
ב. בענין הב׳ – הארכנו במק״א, שאומרים כן להקל גם במעשה שבת. ומועתק כאן עוה״פ:
ראה שו״ע אדה״ז רעו, ב. ולכאורה י״ל שבמעשה שבת חמור טפי, שגם באמירה לנכרי מה שהקלו שא״צ לצאת הוא רק בעשה הגוי מדעת עצמו – ראה שו״ע אדה״ז רעו, ב. פמ״ג שם בא״א ד ובמ״ז בסוף הסי׳. ולפ״ז, יתכן שבמעשה שבת דחמור טפי אסור גם כשעשה מעצמו. אבל ראה שו״ת הר צבי או״ח א קפה (ונשאר בצ״ע). אג״מ או״ח א קכג. אז״נ ו, עו. חלקת יעקב או״ח כז, ג. בא״מ ו, מב.
ויש להוסיף על הנ״ל: ראה גם חוט שני ב ע׳ מו. ארחות שבת ג ע׳ לא.
ג. בענין הג׳ – נ״ל מסברא של״ש בביהכ״נ. ובב״י רעו – רק במיוחד לדירתו. וראה עטרת זקנים ב – במלון. וכ״ה בשו״ע אדה״ז ב. פמ״ג בא״א ה. מלבושי יו״ט ג. משנ״ב יב. כה״ח כב.
ואף את״ל שזהו מעשה שבת בדרבנן, בנוגע למזגן – בנדו״ד ה״ז במזיד.
ואיך שיהי׳, אפילו נאמר שא״צ לצאת – אסור לישב ליד המיזוג אויר או ההסקה.
אמנם נ׳ שאף שאסור ליהנות גם בראוי בדוחק, דיון א׳, ואף שחייב לצאת ממקום שאינו ביתו, דיון ג – מ״מ ביכול ליהנות לפנ״ז אין חיוב לצאת, שיכול לומר שנשאר שלא ע״מ ליהנות. ובכגון דא ודאי צריך ליזהר שלא ליהנות להדיא. וראה מאור השבת א, יח, ע, בהדליק עבורו בחדר המדרגות ויכול לעלות בלי האור. ועדמש״כ באג״מ שם.
ומעיקרא קס״ד לצרף הסברא (שבכמה אחרונים ואכ״מ) שלצורך מצוה לא מיקרי הנאה שמצות ללה״נ. אמנם, היינו דוקא במדליק נר. אבל כאן איכא הנאת הגוף ול״ש להתיר מה״ט.
#3142 (2)