Is there any way I can remove a tattoo with Hashem’s name in it?

 

Question:

I have this tattoo with Hashem’s name Y-H-V-H in it. Can I keep it? Someone told me that it may be an issue to take a shower etc. with it, is that true? And if yes, what can I do about it?

If I have to remove it, how can it be done? Someone told me that it is forbidden to erase God‘s name. But he said that it may be a non-issue if I ask a non-Jew (or ask a non-Jew to ask another non-Jew) to remove it.

 

Answer:

If you were tattooed by a non-Jew, you may ask a non-Jew to remove it.

 

Sources:

בכלל, מחיקת השם הותרה ע״י גרמא – כ״ה לדינא ברמב״ם יסוה״ת ו, ו. וראה כס״מ שם. וכן נקטו רוה״פ – ראה שו״ת תשב״ץ א, ב. (אבל שם רק כשעומד לימחק). בי״א יו״ד סא. שם אה״ע א בתקנת עגונות ט, א. חת״ס או״ח לב. שם יו״ד רסד. רסו. רסז. רעא. מהרש״ם ה, סא. ועכ״פ לצורך מצוה כבנדו״ד חשש בזיון שם הקודש, ראה שו״ת נוב״י תנינא או״ח יז. וראה בארוכה שו״ת להורות נתן יב, פח ואילך. ומשה״ק מסוכה נג, ב בעובדא דוד – כתבו ליישב בכמה אנפי, ומהם דהתם היא בידים – ראה שו״ת מהר”ם שיק או״ח קטז. קסה״ס יא בלשכה״ס א. שו״ת אבנ״ז יו״ד א, שע. מהרש״ם שם. ועוד. וראה מאור ישראל לבעל יבי״א שבת קכ, ב. א, יט. וראה הנסמן בשו״ת משיב משפט טולידאנו א, יט.

ולרוה״פ ליכא איסורא בגוי, ראה שו״ת מהר״י מברונא רא. חת״ס או״ח לג. בי״צ יו״ד א, קמב,ז. שם ב, קב, ד. וג״ז שמבקש מגוי הוא בגדר גרמא – ראה מהרש”ם א, כב. מפתחות למהרש”ם ה, סא. ובכ״מ דאמירה לנכרי קיל מגרמא.

וכבר מצינו בשו״ת חת״ס ו, ח. להתיר ע״י גוי כשיבוא לידי בזיון.

ואף שיש לחלק, דהתם היינו בזיון ממש, אבל הכא מחמת עצם הרחיצה ערום הרי בידו שלא לעשות כן, ויכול לכסות השם, וכדמוכח מהשקו״ט בשבת קכ, ב , שלא אמרו שיעשה ע״י גוי – אינו, שהרי התם קייל״ן להיתר, מחמת שהוא בגרמא. ואא״פ להוכיח איפכא משם לאיסור. ועוד, דהתם אפשר שימחק מאליו.

ועוד, שבנדו״ד איכא תרתי לטיבותא, שובשם שנכתב ע״י גוי כשלא ידע מה שכותב אי״ב קדושה כלל. וגם להדעות שכשנכתב שלא בקדושה אסור במחיקה, וקייל״ן שס״ת שכתב גוי גונזין – ה״ט שמא כתבה לשם קדושה, ראה שו״ת עין יצחק או״ח ה, ח. ובנדו״ד ודאי לא נתכוון לקדשו. ונחלקו בקטן שלכמה דברים יש לו מחשבה. הא לא״ה אי״ב קדושה. ומה שישראל עוע״ג – לא מהני לקדש השם – ראה בכעי״ז שו״ת נוב״י תנינא יו״ד גפ. ובנגו״ד – שו״ת מנחת אשר ב, נד, ב.

וגם אילו הי׳ נכתב ע״י ישראל, ה״ז באופן שמעלה בדעתו שהוא כשאר הדברים ולא נתקדש.

ואף גם זאת שנכתב באיסור, ובמנ״ח תלז נסתפק אם בכה״ג אסור במחיקה. ויש לדון גם מדין אעל״מ. ואכ״מ. אמנם בגמ׳ מכות כא, א קס״ד בדעת רשב״י שמעיקרא האיסור רק בשם ה׳, כפשטות המשנה. ואף שלמסקנא הכוונה לע״ז, י״א שכ״ה גם למסקנא – ראה רבינו בחיי קדושים יט, כח. ונתקשו בדבריו. ואכ״מ.

ובימינו נעשה בד״כ ע״י לייזר. ודינו כגרמא.

ועוד איכא בגווה שיש לו גם בזיון, בבחינת זכור מעשיך הראשונים. וגם עם קיום כתובת קעקע עליו אינו נכון שלא תהא לו מזכרת עון – ראה מנ״ח מוסך השבת לב. וג״ז סיבה להקל לו.

וראה בכ״ז מנחת אשר שם. משיב משפט שם. שו״ת אמרי יעקב שטרן א, קכא. אור ישראל מאנסי עא. הברכה א.

 

 

#31289