Can/Should I cut my nails on Rosh Chodesh which falls on Erev Shabbos?

 

If the nails are large and need to be cut, they should be cut regardless.

Otherwise, if one cuts the nails every single Erev Shabbos, they may be lenient and cut them even if it falls out on Rosh Chodesh. Preferable to cut them the night before, Thursday night.

 

Sources:

כבר העירו שבמג״א רסי׳ רס, וא״ר שם ח, ובשו״ע אדה״ז שם א, השמיטו במש״כ בצוואת ריה״ח שלא יטול צפרניים בר״ח גם אם חל בע״ש. והביאו דבריו רק לענין תספורת. ודברי ריה״ח לענין נטילת צפרניים הובאו בבאה״ט שם ובסידור דרך החיים מח, בקצור שו״ע עב, יד, ובמשנ״ב רס, ז. ועוד. וראה גם לקוטי מהרי״ח סדר הנהגות ע״ש.

ובקצוה״ש עג בבדה״ש ד נשאר בצ״ע על המג״א ואדה״ז. וראה בתהל״ד רס, א שבע״ש שאני שיש בזה משום שומר מצוה לא ידע וגו׳. וכ״כ להתיר בהגהות נתיב החיים על דה״ח שם ג, בדעת אדה״ז. וראה גם שבעים תמרים דלקמן. וראה גם מנחת שבת לקצושו״ע שם סקס״ו. וראה בארוכה בקיצור הלכות לשו״ע אדה״ז מילואים לסי׳ רס.

ובשו״ת אלף המגן יב, והובא בארחות חיים ספינקא, שאם נוטלם בכל ע״ש יכול ליטלם גם בר״ח שחל בע״ש. ואפילו בנוהג ליטלם בע״ש אחת לשתי שבתות, המיקל גם בכה״ג לא הפסיד ואולי נקרא גם זריז ונשכר לקיים מצותו לכבוד שמים מפני כבוד שבת. והו״ד בשו”ת מהר”ם בריסק ב, צט. וראה גם שו״ת משיב הלכה לוריא ב, ד.

וראה בשבעים תמרים על צוואת ריה״ח נז, שלכתחילה יטלם בחמישי, אבל אם נאנס או שכח ליטלם לפני כן, יכול ליטלם גם בר״ח שחל בע״ש משום שומר מצוה.

[ולהעיר שיתכן לפרש בדעת אדה״ז דלא ס״ל להחמיר בנטילת צפרניים בר״ח בכלל. ואכ״מ. וראה שו״ת יוסף אומץ לז, ד, במה שהקלו אצלם בנטילת צפרניים בר״ח בכלל, דקיל מתגלחת. ועיי״ש בפרט בחל בע״ש. וכ״ה בבאה״ט בשם כנה״ג. וכן מנהג הספרדים. וראה חזו״ע חנוכה ע׳ רנב. אול״צ ג, א, ב].

והחילוק בין נטילת צפרניים לתספורת – ראה קיצור הלכות שם שתספורת אינה מצוה גמורה. ויש שכתבו לפי שאינו רגיל להתגלח בכל ע״ש.

ויותר מרווח לפרש, שבצפרניים מקפידים ליטלם דוקא בע״ש ולא לפנ״ז, וממילא ה״ז בגדר שומר מצוה לא ידע וגו’, משא״כ בתספורת – ראה קו״א שם א. וכ״כ לבאר בארוכה במשמיע שלום וולפא לז. וכעי״ז מצינו בחל ר״ח אייר בשבת שכתב אדה״ז תצג, ח, להתיר להתגלח ביום ששי, שהוא תמיד בר״ח, לפי קביעות החשבון שלא בד״ו פסח. וכ״כ במשנ״ב שם ה. וראה גם בשו״ת ר׳ טיאה וייל מ, לנוהגים להתגלח מג׳ סיון והוא חל ביום א׳ שאפשר להתגלח כבר מע״ש (וראה גם בפמ״ג שם בא״א ה, לענין ר״ח סיון שחל ביום ראשון). ויתכן דלא נחית לצוואת ריה״ח כאן. ואכן, בשו״ת חת״ס או״ח קנח מוכח דעתו שגם בדאא״פ להתגלח לפנ״ז, אין להתיר בר״ח. או״י, ע״ד הנ״ל לענין צפרניים שמוכרח ליטלם דוקא בע״ש, כיון שלפנ״ז לא הי׳ באפשרותו להתגלח מחמת ספה״ע. וראה גם משמיע שלום שם.

בצפרניים גדולות – ראה כה״ח רס, יב. שו״ת משיב הלכה ב, ד. וראה שו״ת אז״נ יב, ד שגם בכה״ג לכתחילה יטלם לפנ״ז. וראה בקצוה״ש שם שהביא מא״א מבוטשאטש להקל בחשש חציצה. אלא שכתב שאינו שכיח כ״כ וגם מכיון שנוהגים להימנע מליטול בר״ח הו״ל כאינו מקפיד. ועיי״ש להקל לגמור בהתחיל לחתוך אפי׳ צפורן אחד. כמו״כ כתב להקל בליל ר״ח וגם בלילה שבין ב׳ ימי ר״ח.

ומצו״ב מה שכתבנו לח״א בהקולא דליל ר״ח:

כ״ה בא״א מהדו״ת סוסי׳ תיז: וליל ר״ח גם להתחיל קיל בכך. ובספרו מילי דחסידותא על צוואת ריה״ח נז: ובלילה י״ל שאין קפידא, גם ליל שבין ב׳ ימי ר״ח קיל. והב״ד בקצוה״ש עג בבדה״ש ד. וכ״כ מדנפשי׳ בהערות הגרח״ק לס׳ קרא עלי מועד ספטימוס ה, ז בהע׳ כח – ע׳ צב שאולי בליל ר״ח מותר ונשאר בצ״ע.

אמנם, סתימת הפוסקים שלא לחלק בכך. ומדבריהם דנחתי לדון באם להסתפר או ליטול צפרניו ביום חמישי בכה״ג, וכן מה דינו בשכח או נאנס ביום חמישי (ראה כנה״ג הביאו בבאה״ט רס, ב. מח״ב שם ו, הביאו בשע״ת רנא. כה״ח פלאגי כז, יב) – משמע שגם ליל ר״ח בכלל. וכן מצינו לענין ר״ח אייר שחל בע״ש, שכתבו להסתפר ביום חמישי. וגם הגרח״ק הדר הוא לכל חסידיו מה״ט – ראה קרא עלי מועד שם. ועוד משמו – הליכות חיים א, כז, שכג. עלי שי״ח ע׳ קמו. ועוד.

ויש להעיר ממה שבטעה בליל ר״ח אין מחזירין. ול׳ רש״י ברכות ל, ב: ערבית של מחר ״ר״ח גמור״ הוא יותר הוא מן הראשון. ולמסקנא מ״ל חסר ומ״ל מלא. ונתקשו בעיקר דברי רש״י. ואכ״מ. ועכ״פ, משמע שחסר מגוף קדושת ר״ח.

ומצינו שלכמה דעות גם לגבי קידשוהו שמים, שה״ז רק ביום – ראה תוס׳ סנהדרין י, ב ד״ה, שבי״ד שלמעלה מקדשין בשחר. והביאו באו״ש תפלה י, יא. אבל ברש״י שם שקידשוהו מאתמול. והאריך במשנת יעב״ץ ר״ח א, מזה. וראה שם א, ה, שחלות קדושת ר״ח היא רק למוסף ושיר (והארכנו מזה במק״א בקובץ מבית חיינו גל’ ו) וממילא ל״ש לליל ר״ח. ועד״ז בס׳ גבורת יצחק סורוצקין ר״ח. וגם אנן בעניותין כתבנו שם ע״ד הנ״ל. וכבר קדם לכולנו בשו״ת זכר יצחק יא. ולהעיר מל׳ תר״י ברכות יט, א בדפי הרי״ף דשבתות ויו״ט קדושתן ג״כ בלילה. וקאי התם בהחילוק בין שויו״ט ליל ר״ח לגבי מעין המאורע. ומשמע שבליל ר״ח ליכא קדושה. וראה גם קובץ המועדים ע׳ תקכה ואילך.

גם א״צ להרבות בסעודה בליל ר״ח – ראה משנ״ב תיט, ב. אבל התם ה״ט דסגי שמרבה ביום. (וצ״ע בשעה״צ שם ג שהביא ממג״א, דהא התם קאי בלילה שלאחריו). אמנם, בערול״נ סנהדרין ע, ב ר״ל שסעודת ר״ח שעשאה בלילה לא יצא. וראה שו”ת ישכיל עבדי ז ע׳ רצד.

לאידך, סתימת ההלכה שכל דיני ר״ח עליו. וגם פשטות הגמרא דאין מחזירין לפי דאין מקדשין בלילה ולא מחמת שאין בלילה קדושת ר״ח שעיקרו למוספין. וראה מג״א תיז, ג שאיסור תענית גם בלילה. ובמור וקציעה תיז לגבי מלאכה בלילה, והביאו בבה״ל שם, טעמו רק רק משום צינעא. וגם בזה כתב בבה״ל שאין נוהגין. וראה שו״ת התעוררות תשובה או״ח א ד״ה והנה מפשט. שבה״ל ו, נ, א.

וכן מצינו לגבי מצות עונה, שאין איסור בליל ר״ח. ויתר על כן, בבא״ח ש״ב וירא כג, שיש מעלה בעונה בליל ר״ח. ומ״מ פשטות הענין שאי״ב מצוה לפי שאינו זמן שביתה – ראה בא״ר רמ, ב והאריך במשנ״ב רמ, ז ובשעה״צ ג. וראה באר יצחק על טהרת ישראל רמ, כג שנסתפק. ואכן, פשטות הל׳ בכ״מ שהוא רק היתר בזיווג. ולהעיר משעהמ״צ בראשית ד, א, שדינם כלילי שבתות, ואף ת״ח מותרים בהם אחר חצות לילה ״אע״פ שאין בהם כ״כ קדושה כמו בליל שבת״. (ולהעיר דכייל בהדי הדדי לילי יו״ט ור״ח). ובכל אופן, גם ל׳ זה אינו מורה על חיוב. וגם בבא״ח כתב רק שיש מעלה ולא חיוב. ופשטות כוונתו – המעלה שאינו משמש בחול.

ובנוגע לביה״ש – ראה וישמע משה ג, קיז שנחלקו בזה אם להקל משום ספיקא דרבנן או דחמירא סכנתא. ולהנ״ל, נוסף להסברא דשמא יום הוא, יש עוד צד לקולא, דלילה קיל טפי.

ופשוט שבנוטל בליל ששי, אינו בכלל הקפידא שלא ליטול בחמישי (ראה בין השטין אצלנו 14758). ובלא״ה, הרי בחל בע״ש, נוטלן בחמישי. כמפורש בפוסקים – ראה שכנה״ג רס בהגב״י א (בנוגע לתספורת). מח״ב ו. שע״ת רנא. א. כה״ח יב. שבעים תמרים שם. דרכי חו״ש שנג. ועוד.

 

 

#3099