« go back

Can I cut my hand nails at night and my feet nails the next day?

 

The day follows the previous night, so you shouldn’t cut hands by night and feet the following day. However, the night after the day is a new beginning.

 

Sources:

לא ליטול ידיו ורגליו באותו יום – הוא ממגיד מישרים משלי כ, ו. והובא בעולת שבת רס, א. אור צדיקים יז, ב. מג״א רסי׳ רס. אדה״ז רס, ב.

לילה ויום – ראה מילי דחסידותא לצוואת ריה״ח מח: י״ל שאין שייכות ללילה אצל היום רק ביום ממש הקפידא, ועכ״פ אין חשש בלילה שלאחר היום וכו׳ ופשוט מסברא שהלילה הולכת אחר יום שאח״כ בזה עכ״ל. ונמצא דאין ולאו רפיא בידי׳ בלילה ויום שלאחריו. אבל בספרו א״א תנינא רס בפשיטות, דמסתברא שהלילה הולכת אחר היום שלאחריו. ודבריו בספר מילי דחסידותא הובאו בבאר יעקב קרויזר רס, ב, ובקצוה״ש עג בבדה״ש ד. וראה שש״כ מב, מו הע׳ קסא. וראה הליכות חיים פייער ב אות קמט – ע׳ פב בשם הגרח״ק. חוט שני א, ה הע׳ ב. ולמעשה, בהיות ואין לנו הכרעה ברורה בנוגע ליום ולילה שלפניו, ואף גם הרה״צ וכו׳ מבוטשאטש לא אמרה בוודאות ובספק עומד, ונראים הדברים שלא רצה להקל למעשה, ואיהו גופי׳ בספרו א״א כתב באו״א, אין לנו להכריע להקל בדבר בלילה ויום שלאחריו, ולהוציא מידי פשוטו שבכגון דא היום הולך אחר הלילה (שלפניו), ושאין היום והלילה נידונים כל חד באנפי נפשה. ובפרט, שהרי בהמשך לזה נזכר בפוסקים לחתוך צפרני רגליו ביום ה׳ וידיו ביום ו׳, ועדיפא הול״ל לחתוך שניהם ביום ששי, הרגליים בלילה, והידים ביום, ונמצא שלא חתך תוך ג״י לשבת, וגם קיים והכינו עכ״פ בליל ששי (ואכ״מ), ודוחק לומר שזה גופא כוונתם, שלא באו לסתום אלא לפרש.

ובפרט למש״כ בכ״מ שאי״ז רק משום לא תחסום אלא שסכנה בדבר – ראה עולת שבת שם. שו״ע אדה״ז שם. וכ״כ גם שלחן מלכים בואינו (מכת״י – נפטר בשנת תשנ״ה לערך) רס, א. קסת יהונתן (נדפס בתנ״ז) ח, ב. ס׳ זכירה (ירושלים תשנ״ט) ע׳ רנא. ועוד. ובזכר דוד זכות מאמר ג, ע״ש ב, שדמו בראשו. (וי״ל דהיינו הך, דלפי שחוסם שור בדישו, כלומר שאינו נותן מקום ואחיזה לסטרא דדינא, שקוצץ הצפרניים, דאינון טופרין דזוהמא, גם מהידים וגם הרגלים ביום אחד, מביא סכנה ע״ע). ובתקוני שבת מנהגי ע״ש, וכן ביסוש״ה ח, א, כתב גם שקשה לשכחה. וכ״ה בקהלת שלמה בלאך כח, א. וממילא, אין לנו להקל ללא צורך.

[ואף שיש שכתבו בשם האריז״ל שמעיקרא לא הקפיד בדבר, וכ״ה להדיא בשעה״כ סב, ד, ועליו אנו סומכים בכ״מ, מ״מ ילה״ע שבכ״מ מצינו בשמו באו״א – ראה אורחות חיים באכנר (קראקא, תי״ד) יח – ירושלים תשס״ג ע׳ כו. וכן הובא בסידור ר׳ שבתי להקפיד בדבר. (ובכ״מ הביאו כן מהגהות יש נוחלין ד, לה. וליתא). וכמה מגורי האריז״ל אף שהביאו בשמו שלא הקפיד עכ״ז למעשה חששו בדבר – ראה מק״מ ויקהל רח, ב. ועוד. ועוד, שכבר כתבו שאין לנו ללמוד מהאריז״ל שמחמת קדושתו לא הזיק לו – תורת חיים סופר רס, ו. קצה המטה תרכה, יג. שם תרו, יד. ושם, שהאריז״ל עשה כן רק מחמת הצורך – ראה גם אלף למטה תרכה, יג].

 

 

#14758