Can I book with a non-Jewish taxi from the city to pick me in the country one hour after the Zman?

 

Question:

Can I order a non-Jewish driver to pick me up on Motzei Shabbos by the zman, or any time after the zman if I know that he doesn’t have a way to get there without traveling on Shabbos – like if I’m in the country and he’s in the city, can I order him to pick me up one hour after the zman?

 

Answer:

Yes.

 

Sources:

ראה שו״ת מנח״י ו, כה. ואף שעיקר דבריו לגבי ישראל, כת״ש גם לגבי נכרי, ולדעתו ה״ז גדר קובע מלאכתו לשבת וס״ל שאסור ליהנות עד בכדי שיעשו. ולדידי׳ דמיא ליום השוק בשבת, או באומר ראה אני צריך לזה במוצ״ש (שו״ע או״ח רנב, ב), או ראה שאני הולך לדרכי במוצ״ש וממילא מוכרח לקנות בשבת – ראה שו״ע אדה״ז רנב בקו״א ד (משא״כ באינו אומר לו להדיא – אדה״ז רמד בקו״א א). ובמנח״י החמיר טובא גם אם הי׳ סיפק בידו לבוא במוצ״ש אלא שהקדים ונסע בשבת. אלא שגם בזה באמר ביום ד׳ וה׳ מותר כשקצץ לו שכר – ראה שו״ע אדה״ז שז, ט. ולכאו׳ כ״ה גם באומר שיגמור המלאכה ביום א׳, ויודע שאא״פ לגומרה אא״כ עושה בשבת – אדה״ז רנב, ד – שבאמר לו ביום ד׳ וה׳ מותר. ומש״כ בשעה״צ שם טז ובבה״ל שם ד״ה והוא שלא לאיסור – הוא לשיטתו שז, טו, משא״כ לדברי אדה״ז שם ט. ואף אם נחלק  באישזהו אופן בין הדבקים שבמלאכה שעושה בשבילו גרע טפי מקונה בשבילו – ראה בתורת חיים רמד, יד שבאופן שאם ידחוק עצמו יוכל לעשותה בחול שפיר דמי לכו״ע. ובדוחק יש לחלק בין זה למש״כ בפמ״ג במ״ז ה, וכ״ה במשנ״ב שם כד – דהתם קאי באונס עצמו לעבוד כל הזמן ממש. ולמעשה, מצאנו מפורש בס׳ הבתים שערי מלאכות האסורות בשבת ז, בנוגע לשילוח אגרת וצריך לשוב אחרי שבת, שאולי מפני חמדת השכר ילך כל מוצ״ש, ומוכח דלדידי׳ ג״ז בגדר אדעתא דנפשי׳ קעביד. וגם לפמ״ג, כ״ז כשעושה בשבת מחמת שבל״ז לא יגמור המלאכה, אבל אם עושה כן מחמת שרוצה לנוח ביום ראשון (מחמת יום אידו וכו׳) בדידי׳ תליא מילתא. וראה שו״ת חת״ס או״ח ס. הרי בשמים תנינא  כד. ואף להחולקים, היינו בשכיר יום דוקא – ראה אמרי יושר א, מב. חמדת שלמה ט. וראה בארוכה שו״ת הצ״צ או״ח כט. והאריך בחשב האפוד ב, קט. וראה שבה״ל ה, כז.

ועוד, והוא העיקר אצלנו, דהתם עושה גוף המלאכה בשבת משא״כ כאן הנסיעה בשבת אינה מלאכת הישראל כלל. ודמיא להדלקת נר שהשפחה מדלקת להדיח הכלים – ט״ז רעו, ה. אדה״ז שם יב. וראה הגהות רעק״א שם ג. ובארוכה בקו״א בשו״ע אדה״ז שם ד מחמת שאין הישראל נהנה מגוף מלאכת הגוי. וראה פמ״ג שז בא״א ד. ולהעיר מסה״ש תרצ״א ע׳ 215. ומפורש מצינו בשו״ע אדה״ז רמד, א שאע״פ שיודע שהנכרי יעשה בשבת ובכך הוא חפץ מ״מ אינו עושה בשביל טובת הישראל אלא בשביל עצמו. וראה בקו״א שם א. וכש״כ בנדו״ז שהמלאכה שעושה אינו בכלל מלאכת הישראל מעיקרא, כנ״ל. (ונהוג עלמא להקל בטיסה במוצ״ש, אף ברוב הנוסעים ישראל, אף דגרע טפי שההכנות בשבת מוכרחות ממש עבור הטיסה במוצ״ש, אא״כ בטיסה בחברה יהודית). ולכאו׳ נדו״ז תלוי בב׳ האופנים בשו״ע אדה״ז רעו שם אם הוא מחמת שאין גוף הישראל נהנה מהנר או מההדחה. וראה לפי דרכם בשו״ת בצה״ח א, מ, יד. בצה״ח ד, סב. ונדו״ד עדיף טפי, שהרי באמת יכול לבוא מע״ש. וכ״כ בשש״כ ל הע׳ פא. מלכים אומניך ב הע׳ כג.  (וחזי לאצרופי דעת הסבורים שגם ביום השוק מותר כשאינו משכיר לו שבת להדיא – ראה מנח״כ משמרת השבת א, ד. שו״ת בית יהודה עייאש א או״ח מד). ואף אם נאמר שד״ז מתיר רק האמירה, אבל מ״מ אסור ליהנות עד בכדי שיעשו אם במציאות בא בשבת, כמנעלים שגמר הגוי בשבת – רמ״א רנב, ד – היינו בגמר המלאכה עצמה בשבת. ולמעשה, מפורש מצינו בברכ״י שכה, ג, הובא בכה״ח שם קמח, שבבא ממקום רחוק ביום ראשון אף אם הפליג ממקומו בשבת לא חיישינן לכך. וראה בשש״כ שם. וכש״כ באופן שלפעמים יש להם רכבים הנמצאים בקירבת מקום בשבת. וראה גם ארחות שבת כג, סה שכתב להקל.

 

 

#30214