Husband Lighting Shabbos Candles When He Isn’t With His Wife For Shabbos
Question:
- If a husband is away from town, can he always rely on his wife’s candle lighting if the place he is in already has candles?
- What if there are no candles where the husband is, but there is proper lighting, should he light candles (with a Bracha)?
- What if they are in different time zones?
- What if the husband is staying at their house alone, and the wife is lighting elsewhere, should he light? How many candles?
Answers:
- Yes.
- Yes, he should light.
- Safek. he should be mishtatef. If he is eating from their food and they have candles he is yotze with their lighting and there is no need to be mishtatef.
- He should light with a Bracha. He may light only two, but some are accustomed to light the same amount the wife normally lights.
See also
Moreover, it appears there is a minhag always for the husband to arrange to light two candles without a Bracha in at least one room when he is not with his wife. The Rebbe Rashab would arrange this through his son, the Rebbe Rayatz, or through the meshamesh, but he wouldn’t make a big deal out of this.
It’s not clear from the context if this was when he was home and someone else, not his wife, lit, or if he was away from home and the local baalas habayis lit.
Regarding the Bracha – see here:
When a man lights Shabbos Candles, when does he make the Bracha?
Sources:
ראה שו״ע אדה״ז רסג, ח. שם טו. קצוה״ש עד בבדה״ש כד. ומשמע אפילו לשבת אחת, וכתבו לחלק בין שבת לחנוכה בכמה אנפי (שכל שבת ושבת הוא ענין לעצמו, ששבת תלוי במקום אכילה, שנר שבת אינו דין המוטל על ביתו. ועוד. וכש״כ אם נאמר שבחנוכה מה דלא מהני בסועד באקראי הוא רק משום חשד כדעת הב״ח ומג״א תרעז, ז. וגם לט״ז שם ב, ה״ט שבחנוכה צ״ל בביתו דוקא. (אלא שלט״ז שם, לא עדיף מאכסנאי וצריך להשתתף עכ״פ). ובפרט אם נפרש שגדר אכסנאי – היינו הא גופא שאינו סמוך וכפשטות מג״א שם א, ודלא כפמ״ג תרעז בא״א ג שחידש שגדר אכסנאי שלמחר ילך לביתו. וכ״מ במאירי שבת כג, א ד״ה אכסנאי שבאוכל ושותה עמהם חייב להדליק בפותח פתח לעצמו. ומשמע שהוא רק משום חשדא. אבל בשעה״צ תרעז, יא, הבין כנראה בדבריו שבזה חייב להדליק, וכדאין פתח חייב להשתתף אפי׳ באוכל ושותה עמהם. ובראשונים מצינו כמה אופנים בגדר אכסנאי, אם הוא איש זר דוקא, או כל שאין ידו כיד אביו. אבל לפמ״ג הכל תלוי אם הוא בקביעות. ואכ״מ) – ראה שו״ת תשוה״נ ב, קנז, ג. שש״כ מג בתיקונים הע׳ קעא. מה הע׳ א. שם הע׳ סז. (אבל ראה בשם הגרשז״א בקובץ אור השבת כז ע׳ לד. ומש״כ שם בדעת אדה״ז – דוחק). חובת הדר נר שבת הע׳ לט. מנח״י י, כ, א. אול״צ ב, יח, ו. אז״נ ט, ג. מגדנות אליהו א, צג (בשם האז״נ). דברי יציב או״ח קיט, ד. לב השבת נחמנסון יב. גביע הכסף ג, ה בשם הגרמ״פ (באוכל כל הסעודות. אמנם מצאנו שהחמיר לענין קנס, ראה אג״מ יו״ד ג, יד, ו. ומשמו – רישומי אהרן ברסג, א). וכ״ה משמו בכבוד ועונג שבת ב הע׳ יב. מבית לוי יא ע׳ מ. ועוד. והעירו שבמשנ״ב רסג, לג, השמיט מילת בקביעות, משא״כ שם תרעז, ד. ואת״ל דמיירי שאוכל שם בקביעות, הו״ל למיפלג וליתני בדידה. ולדברי הגוו״ר גן המלך מא, שסמוך מהני שבעה״ב מקנה לו הנרות עם הסעודה, לכאו׳ ה״ה בשבת אחת. ומשמע כן גם ממה שנתחבטו בכ״מ במנהג לברך על תוספת אורה בסמוכים על שולחן בעה״ב, ומשמע דנקטו דליכא חיובא כלל בכה״ג.
אבל ראה תו״ש רסג, יג. זכרו תורת משה ב. והארכנו במק״א. אמנם, כל שאר הפוסקים סתמו הדבר ולא חילקו. (וראה בחי׳ מהרצ״א בהערות לשאילתות בדעתו שרק בנ״ח צריך להשתתף ולא בשבת. ולדברינו א״ש שבשבת אם מתארח אצל בעה״ב באכילתו, ממילא הוא כב״ב). ולהעיר מערוה״ש רסג, ה, ותמיהני שלא נהגו כן [שהאורחים משתתפים], ובמקו״ח שם ז, שרוב העולם אין נזהרים. ולהנ״ל א״ש, שבד״כ גם אוכלים על שולחנם.
ובמנהג תימן – ראה קובץ דברי חפץ א ע׳ מו.
בנמצא במקום שהזמן שונה – ראה שו״ת קנין תורה ו, י. מנח״י ח, מו. תשוה״נ שם. בא״מ ה, קיט. שבות יצחק שבת ע׳ קסז. ועוד. ובמק״א הארכנו. ובנמצא במקום שכשהיא מדליקה עדיין לפני פלה״מ אצלו – גרע טפי, ראה שבות יצחק שם.
הנהגת אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע – הגהות לסידור רבינו הזקן ע׳ כח.
#2052
#2986
