האם אמרינן תעשה ולא מן העשוי בקשר של תפילין לאחר בדיקתו?

 

שאלה:

אני עושה הגהות של תפילין, אך אינני מפרק את הקשרים של תפילין של ראש ושל יד – אלא מיד לאחר פתיחת הבית עם הסכין – אני מוציא את הרצועות כשהן עדיין קשורות. ואז – לאחר הבדיקה, אני מחזיר את הרצועות, שממילא קשורות, אל תוך המעברתא, סוגר את התפילין ותופר אותם. בכך אני חוסך את הזמן של התרת וקשירת הקשרים של התפילין.

כך הורו לי לעשות כשלימדו אותי במפעל תפילין ספרדי, אך אינני יודע האם זה מוסכם לכו”ע או מהודר. האם זה בסדר?

 

מענה:

יש מחמירים לכתחילה שלא לעשות הקשר עד אחר הכנסת הפרשיות לבתים.

 

מקורות:

ראה מלאכת שמים סוף כלל כ בשם מהר״ם קארגוי, והב״ד בקסת הסופר כג בלשכת הסופר ג, ודחאו. נחל אשכול הל׳ תפלין יג, הב״ד בשו״ת אר״צ א, יג, וחשש לכך לכתחילה. (ומש״כ באר״צ שם שאין לחדש דרשה בענין תולמ״ה מעצמנו – להעיר שמצינו בכ״מ שדנו בענין תול״מ בכמה דברים חוץ מציצית סוכה ומזוזה, ראה הנסמן בקובץ בית ועד לחכמים ד (תש״ע) ע׳ רב ואילך). א״א מבוטשאטש לב, נב (אות נח), לעשות כך עצהיו״ט, שאין קפידא בחומרא זו, ושמסתמא כך נכון ע״ד הסוד.

וראה שו״ת קרן לדוד ו. מהרש״ג א, לב. מנחת שלמה ב, ב. (עיי״ש שתלה בפלוגתא בגדר מצות וקשרתם. ולדעת אדה״ז שמצות וקשרתם היינו ההידוק, ובפרט לקשר דידן שההידוק נעשה עם הקשר (ראה אצלנו 10328) – מסתבר לומר שאין חשש זולת בכדי לעשות עצהיו״ט וע״ד הסוד וכו׳).

 

 

#29567