If someone told a cleaning lady on Shabbos morning that the Cholent Crock-Pot is too hot, she then went and turned the Crock-Pot off. When he saw what she did, he told her that is not what he meant, so she turned it back on to the lowest setting. Is this okay? Is it okay to eat from the Cholent? 

 

If the cleaning lady made a mistake and you did not tell her anything, for example she mistakenly switched off the light and then she re-lit it, or she turned off the fire and then rekindled it, one may benefit from the Melacha she has performed.

However, if you told her to do something and she misunderstood and then she fixed the mistake, one may not benefit from the Melacha on Shabbos. Likewise, if you told her to fix the mistake, you may not benefit from the Melacha.

In your case, since you originally told the  cleaning lady that Cholent crock-pot is too hot and she misunderstood or mistakenly turned off the crock-pot, even though she turned the crock-pot back on only to fix a mistake, you may not benefit from the Cholent on Shabbos and must wait after Shabbos the amount of time it would take for the Cholent to reheat after it Is turned off.

Additionally, since you told her that she made a mistake, it is as if you told her to fix the mistake and that is another reason why you may not benefit.

 

Sources:

ראה א״ר רעו, יז שאם הנכרי קלקל וכיבה את הנר ושוב הדליקו לתקן קלקולו מותר לישראל ליהנות ממנו. והובא להלכה בפמ״ג שם בא״א יג. משנ״ב שם א בבה״ל ד״ה ולצרכו. שם ד ד״ה וכן אם נתן. כה״ח מד.

אבל במאמ״ר רסי׳ רעו, שאם אמר לו לתקן וכבה אסור. וכ״ה בבה״ל שם. אבל שם מיירי בתיקן באיסור.

וצ״ע מדוע אסור לבקש – למחוט הנר – לתקנו שה״ז שבות דשבות. וראה להדיא פמ״ג שז בא״א ז, שמותר לסעודת שבת. ואולי מיירי כשאינו לצורך מצוה.

אמנם, ראה במאמ״ר שם שהביא ב׳ טעמים לאיסורא כשא״ל לתקן, עיי״ש שכתב בזה״ל: ונ״ל דהיינו דוקא כשהעכו״ם תיקנו מעצמו אבל אם הישראל א״ל שיתקננו ונכבה בידו והדליקו אסור להשתמש לאורו דאיהו ניהו דאפסיד אנפשי׳ ועוד שלא יהא חוטא נשכר. והכי דייק לישני׳ דהרב א״ר שלא התיר אלא בגוונא דכתיבנא. ואף גם זאת [בנדון דהא״ר שתיקנו מעצמו] יש לפקפק בו קצת מיהו כבר הורה זקן. (וילה״ע שבחסל״א שם ו, כתב שהמאמ״ר חולק על הא״ר).

ולפ״ז נדו״ד, את״ל שמותר לו לבקש להנמיך האש, משום שבד״ש לצורך מצוה, תלוי בב׳ הטעמים שכתב – דאיהו דאפסיד אנפשי׳ או שלא יהא חוטא נשכר, שלטעם השני – כאן שמותר לו לבקש אין לאסור עליו. [ולהעיר מהשקו״ט בכללי הפוסקים, כשפוסק כותב ב׳ טעמים להיתר אם אפשר לפסוק רק ע״פ טעם אחד. אבל כאן הוא לאיסורא. ובכל אופן, מפורש כתב שהא״ר לא התיר אלא בגוונא דכתיבנא, ושכן מדויק בל׳ הא״ר עצמו]. ולהעיר, שאין לאסור להנמיך, אף שיש הדלקה חדשה של חשמל, שזהו פס״ר בנכרי. ואף שבנדו״ז אין כאן אמירה מלכתחילה כ״א רמז, אבל רמז בדרך ציווי כמוה כאמירה, והעיקר – שגם בזה שייך הטעם דאיהו דאפסיד אנפשי׳.

כמו״כ נראה פשוט מדבריהם, דמיירי רק שהגוי הדליקו מעצמו, אבל אסור לומר לו בהדיא לתקן, ואין לך בו אלא חידושו ליהנות ממלאכתו אחרי שתיקן מה שקילקל מעצמו, מהטעם שנת׳ שם, אבל איך אפשר להתיר אמירה לנכרי כשלעצמו. וז״פ. וכש״כ הוא ממש״כ המאמ״ר שלא ליהנות כשא״ל מלכתחילה. (ובקובץ העו״ב האחרון (תצוה תשע״ט) העירו משו״ע אדה״ז שלח, ג. אבל מובן למעיין שאין שום הכרח משם דמיירי בנדון שהגוי קילקל).

 

 

#2853 (1)