איזה מי שברך לחולים אומרים ביו”ט?

 

כמו של שבת. אבל אומרים יו״ט הוא מלזעוק.

 

מקורות:

כ״ה בכמה סידורים ישנים. וכ״כ בסידור עמודי שמים ליעב״ץ (בדפו״ר בשער המפקד אחרי תפלת מוסף נב, ב). וכן מובן ממט״א תקפד, כה, הובא במחזור חב״ד. וכ״כ בליקוטי מהרי״ח ג ע׳ כט. וכן המנהג.

(ובדפוסים ישנים דסידורי חב״ד נמצא כן – ראה בסידור קרבן מנחה אריז״ל ובסידור אור המאיר תרמ״ד. ועוד. ונראה שכאשר שינו בסידור (מסידור סדר העבודה נוסח אשכנז) לכתוב מי שבירך הקצר לשבת – הושמטו כל הפרטים. ולהעיר, במה שהדפיסו מי שבירך הארוך, שבמסוכן אפשר לאומרו – ראה קצוה״ש פה בבדה״ש ב. פסקי הסידור כה).

וה״ט שבלשון בנ״א לא איקרי יו״ט שבת. וכשמתפלל וחותם מקדש השבת לא יצא אף דיו״ט איקרי שבת – ראה העמק שאלה ח, י מחמת לשון בנ״א. וי״א מחמת לשון חכמים. אבל בפשטות הוא מחמת שינוי מטבע. וראה שו״ת בצה״ח ה, קכד, טו. וי״ל בסגנון אחר, שהוא רק שם המושאל ע״ש השביתה. ואיך שיהי׳, אין לנו לשנות בנוסח מי שבירך ממה שתיקנו במטבע חתימת הברכות.

אבל ראה מקו״ח להחו״י או״ח רפז, א לומר שבת הוא מלזעוק. וכ״כ גם בשער הכולל כו, ד. חמשה מאמרות להרה״צ וכו׳ ממונקאטש נוסח התפלה יט. (ולהעיר בהרמז שהביא שם מקול יעקב לבעל מלא הרועים פ׳ ראה ד״ה כי ה׳ אלקים. הגהת מלא הרועים שבת יב, א. אור לשמים פתיחת הס׳. ייטב לב לפ׳ פרה ד״ה וז״ש ויקהל. שבט מיהודה ב פ׳ יתרו תרס״ז ע׳ קמג. ועוד). ובתפלה לדוד להאדר״ת סדר תפלת שבת ע׳ קפו ר״ל שביו״ט אצ״ל כלל.

 

 

#28134