Does Challah needed to separated from Lekach/honey cake?

 

According to the Tzemach Tzedek (YD 236) If the dough is mostly honey, it is exempt from the Mitzvah of Challah.

If it is a very sweet dough (but not the majority), there is room to justify the lenient opinions not to take Challah. Certainly, a Bracha should not be said.

 

Sources:

והנה בערוה״ש יו״ד שכט, יג משמע לפטור בכל גווני. אבל לפענ״ד אא״פ לפרש דברי ערוה״ש כפשוטן לפטור מחלה כשנאפו בתנור רק מצד שיש בתוכו דבש, שסותר למשנה מפורשת חלה א, ה שרק בסופה סופגנין פטור. ובסופה סופגנין פירשו שם בראשונים שנעשה בטיגון בדבש או בישול. וכ”ה להדיא בגמרא פסחים לז, ב שדוקא אם נעשית באלפס ובחמה פטורה. וראה מנחת שלמה קמא סח בהערה שכבר העיר בדברי ערוה”ש שאינן נכונים כלל שסופגנין פטורים רק בנאופו בחמה. ויש להעיר מדברי הערוה”ש בעצמו ביו”ד קיב: עיסה שבלילה עבה אף אם היא ע”י שמן ודבש ואפילו נעשית במחבת הוי לחם חייב בחלה. וראה בגדולי הקודש שכט.

ומש״כ בערוה”ש שם שהרמב”ם דחה דין זה מהלכה על סמך דברי בבלי וירושלמי, הא גופא צ”ב, דא”כ למה מחדש בעצמו דבר שאינו בבבלי וירושלמי. ומש”כ שהרמב״ם שמיט – הרי נמצא בבכורים ו, יב. וראה משנת יעקב לרמב״ם שם. ושם גם בפי׳ דבקי השו״ע שנתקשה בערוה״ש. ולדידי א״צ לכ״ז, ופשט דברי הטושו״ע לפטור סופגנין היינו רק בנתבשלו או ניטגנו בשמן ודבש, או  עשויים בחמה. ודרך השו״ע לכפול וכו׳.

ולחומר הנושא, עכצ״ל דקאי רק בטיגון או בבישול או רקיקים דקים או בלילה רכה. וכ”כ הערוה״ש כמ״פ שסופגנין היינו רקיקים דקים או בבישול וטיגון. ואף שבדרך פלפול כתב לעיל מינה להקל בכלל מחמת שאינם עשויים בתור לחם, במסקנא דדינא כתב כן רק בהנ״ל. ועוד זאת, שגם לעיל ס״ו הדגיש, שדברים אמורים רק בלעקאך ורקיקין דקין ולא בקיכלא”ך ופוט”ר קוכי”ן שחייבים בחלה, שאוכלים אותם לשביעה בדרך אכילה. ונמצא שבעיסה מתוקה גרידא אין הכרח לפטור. ואם אכן מתוקים ביותר, חזרנו לההיתר שבשו״ת הצ״צ.

[ויש להעיר שאף לדידן עיסה שנעשית ע”מ לבשלה או לטגנה פטורה מחלה והוא ע״י פסק אדה”ז בשולחנו או”ח סי’ קסח קו”א ז].

והנה בגוף פי׳ סופגנין כתבו בראשונים ב׳ אופנים עשוי׳ כספוג או כרקיקין דקין. ואם נתפוס כפשוטו נמצא שלדעת ערוה״ש במצות שלנו שעשויין כרקיקים דקים יהיו פטורין מן החלה. ופשוט שד”ז אין לו שחר כלל. וראה רש”ש חלה א, ד. וראה דע״ת או״ח תנז שכבר העיר מזה. וראה מנח״ש שם. שו”ת שבה”ל ח”ח רמב, א.

 

#26699