Missed & Made Up Yaaleh V’Yavo

 

Question:

On Rosh Chodesh during Shmoneh Esrei, I didn’t say יעלה ויבא after רצה, but instead said it right after מודים. For some reason, I thought that was the right place to say it, even though I always say it in its proper place.

After finishing יעלה ויבא, I continued on with what my mouth is accustomed to saying at that point: ותחזינה. Only after saying המחזיר שכינתו לציון did I realize my mistake and wasn’t sure what to do in this unique situation. L’poiel, I went back to רצה and continued על הסדר (meaning: רצה, יעלה ויבא, מודים).

Did I do the correct thing? If not, what should I have done?

 

Answer:

You did the correct thing.

 

Sources:

שהרי אם התחיל מודים ונזכר קודם שעקר רגליו חוזר לרצה.

ואם אמרו בטעות בברכת הודאה – הנה במשחא דרבותא תכב, א שלא יצא.

אבל להעיר ממגילה יח, א שעבודה והודאה חדא מילתא היא. ואילה״ק דא״כ מדוע אמרו שחוזר לרצה – לפי שלכתחילה צ״ל במקום שתיקנו. וכה״ג מצינו בכמה דוכתי.

ובכ״מ מצינו דס״ל שיצא באומרו בשומע תפלה. ובברכ״י תכב, ד משמע שכ״ה גם אם אומרו בכל הברכות. וכ״נ שהבין בדעתו במאמ״ר תכב, ג. וראה גם שלמי חגיגה רכא, ג. וכ״כ בפקודת אלעזר תכב דמהני בכל הברכות. (אבל בין השיטין כתב רק באמצעיות. וצ״ע). וכ״מ בפמ״ג רסח א״א ו לגבי שבת, דמהני בג׳ אחרונות.

וראה יפה ללב ו, תכב, שפסק נמי שיצא. וכ״כ לצדד בתהל״ד רסח, ו. יצחק ירנן שחיבר לט – ע׳ ק.

איברא, שמצינו ביעו״י בברהמ״ז שלא יצא בברכת הארץ. ובשו״ע אדה״ז קפח, ו, נראה דה״ט  שלא יצא בברכת הארץ שבקשה היא ולא הודאה. ונראה שגם ביעו״י דתפלה היא ובקשת רחמים, ולא יצא בהודאה, שלכן אומרו ברצה ולא בהודאה (עיין תוס’ שבת כד, א ד”ה בבונה ירושלים), שכל דבר שהוא להבא אומרו ברצה, כמפורש בירושלמי ברכות פ”ד ה”ג ותענית פ”ב ה”ב, והביאו ברי״ף תענית ל, א, והובא גם בב״י או״ח תקנז. וראה בנו״כ השו״ע שם. ולהדיא לגבי יעו״י דתפלה – בהעתים הל’ ברכות סי’ קעג, תוס׳ הרא״ש ברכות מח, ב. ר”י מלוניל תענית ל. (ולא תיקשי מתיקון הגאונים לומר בעשי”ת “וכתוב וכו'” בהודאה, ראה גם העתים שם – דשאני הכא שטבעו חכמים לומר דוקא בברכת עבודה ולא בהודאה מה״ט. ומה שאומרים וכתוב בהודאה, בקושי התירו לפי שהם ימי תשובה (ראה טור או״ח תקפב), ומענין הברכה הוא – ראה גם דברי קהלת במשלי שלמה לחוברת השלישית ע׳ 112. ואכ”מ).

ולמעשה, הסכמת רובם שלא יצא. והאריך בזה בשו״ת יבי״א ח או״ח מ. ובספרו – הליכות עולם ה ויקרא ז. וכ״פ בשו״ת משנת יוסף יד, שסד, ה. עמק התשובה א, ד. (ועיי״ש לחלק שגם אם בשבת יצא בכל ברכה – בר״ח וחוה״מ לא יצא שתיקנו דוקא בעבודה). וכ״ה בשו״ת רבבות אפרים ב, קפה, י בשם הגרמ״פ. ובשם הגרח״ק – בהליכות חיים פייער א ע׳ קז. וכ״כ באהבה אחוה ושלום מב בשם הגריש״א.

 

 

#25968