Virtual Assistant & Shabbos

 

Question:

Can Virtual Assistances (Workers that work remotely) from the Philippines work for my business on Friday when it is Shabbos in the Philippines?

If not, is there a way to structure the work or business that they can?

 

Answer:

There is a Machlokes amongst Poskim regarding this. In practice, one should be stringent when possible.

One way to avoid the problem would be by selling the business to them for Shabbos through a proper shtar mechira.

 

Sources:

תלוי בפי׳ הקו״א בשו״ע אדה״ז רסג, ח.

ובהקדם החקירה הידועה אם שליח הנמצא במקום שאצלו חול אסור לו לעשות מלאכה עבור המשלח שאצלו שבת, שלהטעם שלא קיבל עליו איסורי שבת התלויים חוץ לגופו בזמן תוס״ש – ל״ש לומר כן כשכבר הגיע עיצומו של יום אצלו. ודמיא לעשיית מלאכה ע״י בן א״י ביוט״ש לבן חו״ל, וגרע טפי, ומתרי טעמי, שביוט״ש הוא רק ממנהג אבותינו בידינו. ועוד שביוט״ש י״א שכיון שביד בן חו״ל לקבוע דירתו בא״י קיל טפי ע״ד ההיתר דבורגנין. ולפי סברת אדה״ז שם שהוא  כאילו אוחז ביד השליח בידא אריכתא (ונת׳ בכ״מ בלקו״ש, ראה לג ע׳ 113 ועוד), הרי שכשהגוי עושה מלאכה עבורו בשבת ה״ז כאילו עשה מלאכה בשבת.

ואכתי יל״ע אם נחשב כידו אריכתא בשבת או בחול. וכמו שביאר שם בקו״א, בשולח שליח חוץ לתחום המשלח, דלית לן בה, כיון שהוא בתחום השליח. אלא שאינו דומה למלאכה.

והנה בקובץ בית תלמוד להוראה תשמ״ז ה, כתב בעל עמק התשובה לחדש שכשהשליח נמצא במקום שאצלו חול אסור לו לעשות מלאכה עבור המשלח שאצלו שבת. וכ״כ הגר״א שי׳ לנדא בפלפול התמימים כפ״ח טז. ובס׳ פרדס שלום לידידנו הרשד״ב שי׳ וולפא דחה דבריהם והאריך לבאר שאאפ״ל שעל מלאכה במקום שהוא חול חל גדר איסור מלאכה. אבל סברא זו לא יועילנו במקום שאצל הגוי שבת.    והנה, כמה פוסקים סוברים להדיא לאסור בגוי כה״ג – ראה בשו״ת ארץ צבי מד ד״ה ויש. ונסתפק בישראל. וראה שו״ת בצה״ח ג, קכה.

ובישראל חמור יותר, שהוא שאלה של איסור דאורייתא. לאידך, בישראל איכא היתר דכיון שלחבירו מותר. וכפי שכבר כתבנו שתלוי גם בטעם ההיתר לומר לאחר שלא קיבל שבת לעשות מלאכה. ולאידך, תלוי גם בגדר שליחות, ראה ג׳ אופנים בזה בלקח טוב א, שאם גוף השליח כגוף המשלח ממש, לא איכפת לן בזה, שהרי גוף המשלח נמצא במקום שבו אינו שבת. אבל בשו״ע אדה״ז שם נקט שהוא כאילו המשלח אוחז ידו של חבירו ומבעיר בה שנעשית כידו אריכתא.

ויש שכתבו שכשאינו מבקש ממנו אין איסור. ולא הבנתי מאי שנא מגוי העושה מלאכה לישראל שצריך למחות ואסור ליהנות גם כשאינו מבקש. ולהדעות שאסרו גם בנמצא באופק אחר כנ״ל וגם לישראל, אין סברא לחלק. אלא שיש שכתבו דליכא שליחות ללא אמירה. אבל בקו״א שם מפורש הפכו. ״שהאחר עושה בשבילו וזה אסור בנכרי אפילו בלא אמירה אליו״. וראה אריכות בביאור הדברים בשו״ת צ״צ או״ח כט.

וראה הסכמת הגרמ״א פריינד לשו״ת וישב משה לענין שילוח פקס. ואין המדובר כלל מחמת התוצאה דהפקס והמייל במקום ששם שבת, כפי שיש שטעו בזה,שהמדובר על עצם גוף פעולת הישראל במקומו עבור יהודי שאצלו שבת. ולדוגמא אם יקנה בחנות ביום ששי בארה״ב עבור חבירו הנמצא כעת באה״ק שאצלו שבת – י״א שיש בזה גדר שליחות.

ואת״ל הכי, אפשר דה״ה כשישראל כותב מייל או שולח סמס או פקס עבור יהודי שאצלו שבת. אלא שיש שהנדזו שבכה״ג אינו מוגדר כפעולה שאדם עושה “בשביל” האדם שהוא בחו”ל, כי אם בשביל עצמו, אם ראובן שואל את שמעון שאלה ושמעון משיב לו, אין כאן פעולה ששמעון עושה “בשביל”, רק ששמעון “רוצה” לענות על שאלתו של ראובן, וזה פעולה לצורך עצמו. אבל אם ניקח סברא זו לקיצוניות – נמצא שאם ראובן שואל שאלה בעניני הביזנס שלו אצל אחד העובדים שלו שהם גוים, והגוי שולח לו תשובה לו במייל או בפקס בשבת, אין חובת מחאה… כי הגוי רוצה לענות… [אלא שבאמת לאו דוקא שיש חובת מחאה בכלל בכגון דא מטעם אחר, שגוי העושה בטובת הנאה צריך למחות בו רק אם “ראוהו עושה מלאכה בשבת” שאז אמרינן מדלא מחה בו גלי דעתיה דניחא לי׳. ואם הגוי עובד בקבלנות ולא קבע מלאכתו לשבת, הרי גם אם יודע שהגוי יענה לו בשבת, אין שום חיוב למחות בו, שמה שהגוי עושה בשבת עביד אדעתיה דידי׳. ובאופן שהגוי עובד כשכיר יום, הרי לא קבע מלאכתו לשבת, ולא גרע מגוי העושה בט”ה שאין חיוב למחות בו רק אם רואהו עושה מלאכה. ונקטנו דוגמא להמחשת הענין מדיני חובת מחאה ולא מדין איסור הנאה, בכדי לצאת מהסבך בגדר איסור הנאה כשאין גופו נהנה. אבל נפלנו מהפח אל הפחת ליכנס לשקו״ט הנ״ל בחובת מחאה ביודע בבירור. ועכ״ז יש מקום לחומרא בדבר. וראה אצלנו כאן].

Can a non-Jewish freelancer programmer work for me on Shabbos?

ונמחיש הענין באופן קיצוני: האם מותר לומר לו מע״ש נא להודיע לי עד מחר בערב פרטי שמות המלוים והלוים בחברה? והגוי סך הכל עונה תשובה. ובהכרח למצוא הגדרה ברורה מתי מותר ומתי אסור. ומאידך, יש ששואל אותו מה נשמע? או איך היה בנופש? או כל שאלה דומה לזו. אמנם, אם נמצא אופן שהוא כקובע מלאכתו בשבת, ויודע שהוא זמין למייל רק עד מוצ”ש והגוי יודע שהוא יודע מזה, נראה פשוט שאסור, דהא עביד אדעתיה דישראל, וגם אם נימא שמכוון גם לתועלת עצמו הרי גם אם הגוי מכוון לשם עצמו וגם לשם ישראל יש איסור כמבואר במג”א ובשאר פוסקים בסי’ רע”ו, וגם כשאומר לגוי עשה מלאכתך בחפצים שלך אם הישראל נהנה מזה יש פוסקים האוסרים (עי’ בקו”א סי’ רמ”ה ודו”ק).

וד״ז תלוי בנסיבות, שלפעמים לשניהם יש ענין במשא ומתן לצורך שניהם, ולפעמים ראובן שואל את שמעון שאלה כן ולא ושמעון עונה לו בתור טובה. ודוגמא לדבר: ראובן שולח מייל לשמעון ואומר לו שמעון מה הכתובת של ידידך יחזקאל, ושמעון כותב לו תשובה, שזה רק טובה בעלמא. (ולהעיר מב״מ צז, א, שרבא אמר אתון שאילתון לי). והרי פשוט שאם התועלת היא רק ליהודי, אבל הפעולה היא פעולה טבעית שעושה האדם מעצמו, וכמו שפשוט שאם גוי הולך לאכול במסעדה כדי שיהיה לו כח לעבוד אצל היהודי, שאין ע”ז דיני איסור הנאה וחובת מחאה, שגם אם יש בזה הנאה ליהודי, אבל אין כאן פעולה “בשביל” היהודי.

ויש שהציעו שהחילוק הוא בין דבר שהוא בגדר “שירות ועבודה” לדבר שהוא דרך בני אדם לדבר אחד עם השני שאז אי אפשר להחשיבו שעושה את הפעולה “בשבילו”, ואולי הסימן לזה יכול להיות אם הוא דבר שיכולים לבקש עליו תשלום, כגון סיפוק מידע מסויים, שהוא דבר שדרך לבקש עליו תשלום, ולכן אין זה מוגדר כתשובה בעלמא אלא שירות ועבודה שהגוי עושה בשביל היהודי, אבל סתם שאלה שאדם שואל את חבירו וחבירו עונה, אין כאן “פעולה בשביל השני”.

אלא שלא מצינו שום מקור לע״ע לחילוקים אלו.

 

 

#25906


Add Comment

Your Email address will not be published