ישיבה בבית קפה של גוים לצורך עבודה/פגישה

 

שאלה:

האם יש איסור לישב ולשתות קפה, או לעבוד, או להיפגש עם מישהו בבית קפה (כדוגמת Starbucks) מצד גזירת ועד הארצות שלא לישב בבתי משתאות של גויים? או שאין זה דומה לתקנה דאז.

 

מענה:

מן הדין, לרוב הפוסקים, אין איסור משום בישולי עכו”ם (משא”כ חלב עכו”ם) בשתיית קפה בבית מכירתו. אך כתבו הפוסקים ששומר נפשו ירחק מזה והוא עפ”י תקנות גדולי ישראל במשך הדורות, ומקצת דבריהם שייכים גם בזמן הזה, בשותה בדרך קבע.

 

מקורות:

ראה כאן ובקובץ הערות צמח צדק המצורף שם:

Is it permitted to drink plain coffee (or tea with a hechsher) at a Starbucks and the like?

 

ראה בתקנת המאכלות שבקונטרס הסמ״ע הנק׳ ״קונטרס מהגאון הגדול מוהר״י ולק כ״ץ״ (מקום קיבוץ חכמים ראשי ישיבות דשלש ארצות מדינת פולין, ביריד גראמניץ בשנת שס״ז, נדפס בוורשא תר״א) יד, סע״א. והועתק בשלימות גם בפרי האדמה מיוחס בסו״ס מזבח אדמה (נד, א ואילך) – ראה שם נד, ב. (ושם שהוא למהר״י אלקבץ). והובא גם בלחם הפנים קיד, א, בבית לחם יהודה קיד, א. אבל לא נתפרש להדיא דמיירי בקפה, ואף שסתמא דמילתא דקאי בכל בתי משתאות, לכאו׳ היינו בדברים המשכרים כשכר תמרים וכיי״ש וכדומה. ואדרבה, סיים שם בבל״י להתיר בקפה.

ועכ״ז, מצינו בכ״מ להדיא לאסור גם בקפה ומעיקר הדין – ראה ערך לחם למהריק״ש רסי׳ קיד, הובא בשולחן גבוה שם ט, ובברכ״י קיג בשיו״ב ג, ובדרכ״ת קיד, ב, שלא לשתות קעפ״א במקום מכירתו משום חתנות, וגם בזולת השתי׳ – הישיבה גופא יש לאסור משום מושב ליצים. וכן בשו״ת הרדב״ז תרלז, והובא בשיו״ב שם, שהתיר משום בישולי גוים, מ״מ כתב שלא ישתה במסיבתם. אלא שנראה שאינו משורת הדין אלא מחמת שגורם לתקלות, יעו״ש. [גם איכא דאתי עלה משום איסור מסיבת גוים, ולא משום מקום קביעותו ומכירתו, וכדעת הרמב״ם מאכ״א יז, י. טור רסי׳ קיב. ובכנה״ג קיב בהגב״י ו, שבשותה בבית גוי אפי׳ ביחיד אסור. וכן מוכח בחי׳ חת״ס ע״ז לא, ב לאסור במסיבה, שכתב בשותה קאפע בבית גוי, דמיירי שאינו במסיבה ובמושב לצים. ואולי חדא היא, ואסר רק משום מושב לצים. ועוד בנוגע למסיבת גוים – ראה כאן]. ובשיו״ב שם, וכן בברכ״י או״ח שכה, ב כתב גם בשם הר״א אכסנדרי בתשובה כת״י, שגם בחול אסור משום חתנות, וסיים עלה שהפורש ממנו בחול כאילו פורש ממות לחיים. וכן בשו״ת שאילת יעב״ץ ב, קמב, שדרך קביעות דינו כשכר, ודין אחד לכולם, ובחד מחתא מחיתונהו לאיסורייהו דכולהו משקין, אבל מה נעשה דלית דמשגח בן, ואסור לומר דבר דאינו נשמע, ועכ״ז לא נמנעתי מלהזכיר ולהעלותו על ספר, השומע ישמע והחדל יחדל. והב״ד ביד אפרים לט״ז קיד, א, וכתב שבקבע בבית גוים בודאי אסור. וכ״כ בשו״ת שבות יעקב א, יב שיש בזה חששות, והב״ד שו״ת הלק״ט  ט דאיכא משום מושב לצים ושומר נפשו ירחק. (ושם דליכא משום חתנות דלאו מידי דמשכר הוא, אבל משום מושב לצים איכא).

אבל בשו״ת באר עשק קה כתב להתיר גם בבית גוי ובמקום קביעותו. וכ״כ בפר״ח קיד, ו הביאוהו בבל״י שם ועוד. ובזב״צ קיד, ט, הביאו ג״כ, ושכן נהגו בבגדאד פשוט ואין פוצה פה ומצפצף. ובשו״ת ויאמר יצחק י: הנח להם לישראל שיש להם על מה שיסמוכו., וכן הי׳ המנהג פשוט  בימי רבנים הראשונים, אלא שבזמן הזה הורגלו לבשלו בבית הגוים. (ובזבחי צדק שם יא, שהתירו לשתות הקאווע אפילו במסיבת הגוים, וזה המנהג פשוט במדינתנו ובכל המקומות ואפשר שהתירו משום איבה והכל מפני דרכי שלום. והובא בכה״ח שם יד). וכ״כ בבא״ח ש״ב חוקת טז, שבעירו המנהג פשוט מקדם קדמא לשתות קפה עם הגוים אפילו במקום הנועד לזה, אלא שבעל נפש צריך להחמיר והצנועים מושכים ידיהם ממנה. וקאי עלה (גם או בעיקר) משום בישולי גוים. וראה בחכמ״א סו, יד, שאף שמותר בעוה״ר כמה קלקולים באים מזה, ולכן כל אשר ריח תורה ירחיק מלהיכנס לבתיהם לשתות איזה משקה שיהי׳. וכ״כ בקיצור שו״ע לח, יב ששומר נפשו ירחק, אבל הוסיף שדרך קביעות אסור.

 

 

#24775


Add Comment

Your Email address will not be published