ברכה על קרוטונים

 

שאלה:

ב”ה

שלום וברכה הרב!

שאלתי: האם יש לחלק את הקרוטונים לשתי קטגוריות: האפוים בלבד – עליהם יש לברך המוציא, והמטוגנים – עליהם יש לברך במ”מ, או שישנם עוד חילוקים, כפי שמוצאים אצל כמה פוסקים, כגון:

1. על אפוים מתובלים, לברך בומ”מ.

2. לחלק בין אפוים שמלכתחילה נאפו כשהיו פחות מכזית, במפעלים, עליהם יברכו מזונות, כ”ע בעשוים בבית פרוסות לחם שחילקו לחתיכות, עליהם יש לברך המוציא?

 

מענה:

א. אכן, קרטונים אפויים (עם מים) שעירבו בהם תבלין הרבה בלישתם עד שאין דרך רוב בני אדם לאכול ממנה הרבה מפני רבוי התבלין, ברכתה מזונות. 

ב. מה שנאפו כשהפרוסות היו פחות מכזית – אין זה משנה הברכה לבורא מיני מזונות.

 

מקורות:

א. ראה 22391:

דעת אדה”ז בפת הבאה בכיסנין: רוב מי פירות או צריך שיורגש בה טעם המי פירות

ב. פשוט. 

ויש שהביאו מחי׳ הגרי״ז מנחות עה, ב ד״ה בהא דמקשו (ע׳ רלה), שפת פחות מכזית אין עליו שם פת. ורק בפירורי פת אמרינן שכיון שבעידן כזית הי׳ להם שם פת לא פקע מהם שם זה כשפיררו. (ויתר על כן בברכת ראש ברכות לז, ב סוד״ה תוד״ה ח יצא, שבכלל אין מברכים על פת פחות מכזית המוציא) אלא שלא מצינו כדוגמתו בפוסקים. וגם דבריו שם נאמרו לא להלכה. והוא רק בדעת רב יוסף ברכות לז, ב. וראה בהערת המהדיר לרא״ה ברכות שם. ואדרבה, מכל שאר האחרונים שיישבו קושייתו באו״א מוכח שלא כדבריו.

אלא שיש שר״ל באו״א קצת שאם נאפו מלכתחילה עבור קרוטונים ה״ז כעוגות יבשים שכוססים לתענוג, שלדעת רה״ג ברכתו מזונות. כיון שעיקר עשייתם לשם אכילת עראי – ראה עד״ז שד״ח מערכת ברכות א, יז. אמנם, גם בעוגות יבשים לתענוג – הרי השמיט אדה״ז ד״ז. והארכנו במק״א. ועוד, שחילוק בדבר כיון שכאן נעשה כלחם רגיל, ורק כשנעשה בצורה יבישה אפ״ל הכי. ובכגון דא – הרי צ״ל יבש לגמרי, שבודאי פת חריבה סתם, כפת צנומה, ברכתה המוציא. וראה גם במג״א קסח, כט בשם השל״ה, והביאו אדה״ז שם יח, בפת שמייבשים על הגחלים, שרק כשמתלבן לגמרי ואין תואר לחם ברכתו המוציא. ועד״ז הוא במור וקציעה קנח ד״ה ויש לידע בפת שאחר אפי׳ מחזירין לתנור לאפות שנית (כצנימים שבימינו) שברכתם המוציא. וראה משה״ק בתורת חיים סופר קנח, ג. ולהנ״ל י״ל דקאי באופן שלא נתייבש לגמרי.

ועוד, שעשייתם הוא באמת למזון ולשובע ליתן בסלטים ובמרק. ובכלל, נראה שלדעת אדה״ז בסדר ברה״נ אין כאן סימן אלא סיבה, שאם אינו נעשה יבש לא סגי בכך שנעשו לאכילת עראי. ועוד איכא בגווה, שלא מצינו בפוסקים חילוק אם נעשה מעיקרא לשם עוגה יבשה או שכך אירע אח״כ. ותלוי במציאות אם הוא בגדר עוגה יבשה. 

 

 

#23379