What do I do if Moshiach comes in the middle of Shmoneh Esrei?

 

When Moshiach comes, we will no longer ask for our needs in Shmoneh Esrei; instead, we will only give thanks to Hashem.

Whether this will take effect immediately or not is not clear, as we do not know a lot of the details of Yemos Hamoshiach until they happen.

Otherwise, you may not stop in the middle of Shmone Esrei.

 

Sources:

א. פשוט שאין להפסיק באמצע העמידה. ואפילו מלך ישראל שואל בשלומו לא ישיבנו. ולהעיר שיעקב קרא שמע כשפגש יוסף. אבל ראה יד הלוי לוין דרוש ט קודם התקיעות בסופו – ט, א.

ב. כל התפלות בטלות לעתיד – ויקרא רבה ט, ז. מדרש תהלים נו, יג. י ילקוט שמעוני תהלים תנד. וראה אבודרהם סדר תפלות חול שער ב בסופו בשם הרד״ק, וכ״ה ברד״ק תהלים ק, ד, שכתב הטעם, לפי שלא שייך כל עיקר גדר בקשת צרכיו לעת״ל, ואין לנו אלא שבח והודאה לא-ל. וראה גם בד״ה הנה ישכיל עבדי תשי״ז. (וצ״ע למ״ד שלא יחדל אביון לעת״ל, וכ״ה דעת הרמב״ם בפיה״מ בהקדמה לחלק, שהרי שייך שיבקש צרכיו שלא להיות אביון. ואולי כיון שבא לו בעמל מעט – ראה שם – אי״ז בגדר מחסורו ממש. ושקו״ט אם להתפלל על דברים שאינם מוכרחים. והארכנו במק״א. ואכ״מ).

ויל״ע שנמצא לפ״ז שתתבטל עיקר מצות התפלה, שהיא בקשת צרכיו. אלא שאין בזה קושיא, אפי׳ להרמב״ם שיש חובה להתפלל בכל יום, שהמצוה ישנה אילו הי׳ אפשרות כזו (ועדמש״כ הרמב״ם ע׳ קפז לגבי מצות הריגת ז׳ אומות. וכ״ה ביפ״ת לויק״ר שם לעניננו, וגם לענין קרבנות ותשובה לעת״ל). ועוד, שלאדה״ז קפה, ב – העיקר סידור שבחיו של מקום. וראה בכתר שם טוב פא, שלא תתבטל ענין התפלה, לפי שתהא דרך יחודים ולא בקשת צרכיו.

וראה בבית אלקים שער היסודות סא, בנוגע תפלות על הגאולה שיאמרום בנוסח של הודאה, נודה לך על שתקעת בשופר וכיו״ב. ולכאורה כ״ה גם בשאר התפלות כברד״ק הנ״ל. [ולהעיר מהשקו״ט בנוגע מטבע התפלה בבית ראשון ובב״ש – ראה לענין ברהמ״ז ברשב״א וריטב״א ברכות מח, ב. ועפ״ז, בשו״ת תשב״ץ ב, קסא. ואכ״מ]. וראה כאן:

Will we still say את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח in Shmone Esrei when Moshiach comes?

ומ״מ מסתבר שבאמצע שמו״ע אין לו לשנות, וכ״מ בשיחת ח״י תמוז תנש״א, שהשינוי רק בנוגע לעננו, שאין לנו לשנות הדין ומטבע התפלה, עד שיתגלה לנו הדין למעשה ע״י משיח. ועיקר הנוסח מתאים גם אז, שהרי העיקר הוא החתימה, והחתימה היא ל׳ הוה. וגם איכא לפרושי כד׳ הרשב״א וריטב״א הנ״ל שהבקשה שימשיך להעמיד הבית ושלוות הארץ. וראה כעי״ז בחדא״ג מהרש״א סוטה לב, ב שמודיע צערו ברבים ורבים מבקשים עליו רחמים ופירש״י שם ד״ה מבקשים –  דהיינו צרות שעברו על ישראל צרת לבן צרת מצרים. ופי׳ מהרש״א שמבקשים רחמים שלא יבא עוד צרה כזו.

כן י״ל שיהיו שלבים בגאולה, ומבקש על המשך שלבי הגאולה, והרי יש שלא יאמינו במשיח מיד. וקצת סמך שלא לשנות, שהרי כ״ה בכל תפלה שמתפלל על צרה, שהבטיחה תורה שטרם יקראו ואני אענה. ואדרבה, ביאתו תהי׳ מחמת התפלה כעת. וכפס״ד השו״ע תקעא, שהקבלה להתענות גורמת השכר. וכעי״ז מצינו שגם אחרי שכבש משה סיחון ועוג ודימה שהותר הנדר המשיך להתפלל. וכן דרשו במגילה טז, א, עה״פ וישב מרדכי לשקו ולתעניתו, והיינו גם אחרי שהמלך חפץ ביקרו. ובשמו״ר לח, ד, מפורש בנוגע למרדכי שמאחר שראה עצמו בגולה לא הגיס לבו ולא עמד מהתפלה אלא וישב מרדכי כשם שהי׳ בתפלה. ובחת״ס מגילה שם שמכאן יש ללמוד שאם יהי׳ בצרה וניצל קצת ממנו לא יניח מלהתפלל. ובאמת, כ״ה להדיא בשמו״ר שם, עיי״ש. וראה תפארת ציון לשם. אבל שם היינו כשניצל רק קצת. וראה לקוטי הלכות נחלות ד, כג, כד. וראה לקו״ש יא ע׳ 53 שגם אחרי שהובטחו בנ״י שיוצאים ביד רמה התפללו שכך אומנות אבותם. אבל בשפ״א ואתחנן תרמ״ג שעיקר התפלה לא בעת צרה אלא אחרי שזוכים לגאולה. ואולי גם שם כוונתו על האתחלתא דגאולה. וז״ס סמיכת גאולה לתפלה. וכן מצינו שדניאל התענה כ״א שנה – רש״י דניאל י, ב – גם אחרי שהי׳ פחת ירושלים. [ולהעיר מכעי״ז  ביחיד המתענה מחמת צרה ועברה הצרה, שמשלים תעניתו, וכתב הרא״ש תענית א, ו, בטעם הדבר, דכיון שקבל עליו להתענות סתם ולא התנה, דעתו הי’ אקבלה זו, מתוך שקבל עליו התעניות הללו תהיה מקובלת תפלתו שמתפלל על החולה ועל הצרה. ובציבור אין מתענים רק לפי שצ״ל הלל בכרס מלאה, או מחמת שלא הטריחו על הציבור – מה״ת תעניות א, י].

ובכלל יל״ע אם שאלה זו שייכת במציאות, שהרי אליהו יבשר לנו לפנ״ז. וגם אליהו תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות.

ועוד, בנוגע לעיקר השאלה, שאף ששייך שיבנה ביהמ״ק ויקריבו קרבנות בפחות מכדי הילוך מיל, כידוע הראי׳ מאיסור שתיית יין לכהן בזה״ז – ראה לקו״ש ב ע׳ 618 – מ״מ עד שיקבץ נדחי ישראל אינו משיח ודאי. ובברכות שבתפלת העמידה כמה פרטים, קיבוץ נדחי ישראל, השבת סנהדרין, בנין ירושלים, ביאת משיח, השבת הקרבנות, ולאו בחדא מחתא מחתינהו.

ובכללות השאלה – להעיר מהמסופר בס׳ אוצר מרגליות (מילר) ערך גאולה ע׳ פ.

[ולהעיר מתניא יא, שאילו לא היינו חוזרים וחוטאים אחרי סלח לנו היינו נגאלים מיד. ומשמע מיד כפשוטו. וצ״ע שהרי אין חטא באמצע העמידה. ובשיחת ש״פ תצוה תש״ל שהתחלת סדר הגאולה – ביאת אליהו וכו׳ – היתה באה באמצע העמידה, ואח״כ ההמשך].

וראה מכ״ז בגל׳ בעומקא דפרשה דברים תשע״א וגליונות שלאח״ז.

וילה״ע ששאלה זו שייכת גם לגבי ברהמ״ז.

 

 

#23192