Haircut Before Mikvah in the Nine Days

 

Question:

My wife usually cuts her hair a few days before going to the mikvah. Would she be able to cut her hair during the nine days or in the week of Tisha B’av for this purpose?

It is not longer than usual; she would only be removing a few strands for the inyan of cutting hair before mikvah.

 

Answer:

She may.

If Mikvah is after Tisha B’av, she should wait to cut her hair till after Tisha B’av, but not right before Mikvah. In this case, she should ensure to wash well the area that there should be no remaining loose hair. When Mikvah is on Motzai Tisha B’av, she should cut it before Tisha B’av.

 

Sources:

ואף שההיתר רק במקום חשש חציצה, וכאן ליתא להך טעמא, ובשבוע שחל אסור מדינא, והיאך אפשר לדחות האיסור מחמת הידור זה – מ״מ ה״ז לצורך (קצת) מצוה. ובעצם הותר להסתפר לכבוד שבת ג״כ, אלא שאסרו לפי שאין רגילים להסתפר כל שבוע (מג״א תקנא, יד). והעיקר שאינו מחמת תענוג ויופי, ובפרט שמגלחות רק שערות מועטות. וחזי לאצטרופי הסברא שבנוהגות כן הדר חשש חציצה גם בזה. וכן איכא חשש נדר מחמת מנהג טוב. וכיון שהוא מחמת שגדלו מימי נדתה, ג״ז בכלל שלא תתגנה על בעלה. ויש לצרף גם שי״א שבנשים ליכא איסורא כלל. וכן י״א שאין איסור בשערות הראש המכוסות. וכן הותר לאבלה לגלח שער הצדעים במקום שדרכה לגלח, והובא בפמ״ג תקנא במ״ז יג ובמשנ״ב עט לענין ביהמ״צ. וכ״כ בשו״ת אמרי בינה פרנקל נג. עמק התשובה ו, תנט (ושם, שהוא כעין מנודה שהותר במועד. וצע״ג). הליכות אבן ישראל ביהמ״צ ו. פותח שער נדה וטבילה פרידמן כ, ד. ובמילואים לשם. וראה אגורה באהלך עולמים ג, לא, ז (וסתם ולא פירש. אבל להעיר מאדירה באהלך להרי״י ניימאן ע׳ שכה).

ובחל טבילתה אחרי ת״ב – אף שהמנהג לא לגלח ביום הטבילה, והובא בבל״י קצח, ה, הב״ד בעצי לבונה קצט, א, ויש שהחמירו יתירה מזו לא לגלח תוך ג״י לטבילה (אמרות טהורות להא״א מבוטשאטש. והובא בדרכ״ת קצט, י. שו״ת אבני צדק קז. בית שערים יו״ד סוסי׳ רעז. לבו״מ ד, רד. ועוד) – מ״מ כיון שאינו מן הדין, והוא רק זהירות לכתחילה וחומרא בעלמא, שמדינא שערות תלושות שאינן מסתבכות ונכרכות אינן חציצה, ומה גם שבמקלחות שבימינו שזורמים בחוזק קל מאד להזהר, אין לנו להורות היתר לגלח בשבוע שחל בו שאסור מדינא דגמרא, כשאפשר בקל אח״כ.

אמנם, בחל טבילתה במוצאי ת״ב, אף שחופפת במוצאי ת״ב, עדיף לגלח לפנ״ז, לפי שכשהוא סמוך לטבילה קשה יותר להזהר, כנראה במוחש, וגם שבאופן כזה יש לחשוש שתמהר בחפיפה, ובפרט אחרי התענית שקשה הדבר לדקדק. (וזהו נוסף לזה שבמוצאי ת״ב נהגו ג״כ שלא לספר. אלא שבמוצאי ת״ב הוא רק מנהג כשר, משא״כ בשבוע שחל בו שהוא מן הדין). ובת״ב שחל ביום ראשון, עוד טעם לגלח לפנ״ז, לפי שבאופן כזה ליכא לדין שבוע שחל בו (ואף שנהגו לאסור גם בביהמ״צ, ל״ד למנהג שבמוצאי התענית שהוא ע״פ הגמ׳). וכן בת״ב נדחה, שנחלקו אם שבוע שלפניו אסור, ורק ממנהגא החמירו בדבר. וראה  שו״ת שבט הקהתי א, קעד. חיי הלוי ב, סא, כא.

 

#22685