If fish and meat were mistakenly cooked together, are the Keilim OK?

 

It’s advisable to kasher.

Where kashering is impossible, such as earthenware, one should ideally kasher the keilim three times nonetheless and use only after 24 hours.

 

Sources:

נחלקו בזה טובא, שבתפל״מ בשם זקינו הובא בפת״ש קטז, ג, שצריך הגעלה. והב״ד בשיו״ב שם ז ובהגהות חכמת שלמה שם ב, ובזבחי צדק ה ומסגרת השולחן קאסטילנובו ג, זכל״א יו״ד אות ג קפה. ועוד, וכן בשו״ת אבנ״ז יו״ד פה, ד. שמירת הנפש אות א, יב. מלמד להועיל ב, לז. ועוד.

אבל בשו״ת שבו״י ג, ע מוכח שאינו אוסר הכלי. וראה שו״ת הרי בשמים חמישאה סוסי׳ מ שהיקל כשיש עוד סניף להקל. ובשו״ת דברי מלכיאל ב, נג היקל אחרי מעל״ע, ועיקר טעמו שכשהארס פגום ליכא סכנתא, ועוד שלא גזרו אב״י אטו ב״י שבסכנה לא גזרו גזירות לפי שכאו״א נזהר. (אבל בין הדברים כתב שם ״אף שי״ל דאף שנפגם הטעם מ״מ הארס לא יצא ממנו״. וראה שו״ת אחיעזר ג, עט, ג, שי״ל דבפגום חמיר טפי בעניני סכנה. ובאמת מסברא יש לדון, שההיתר בנטל״פ מגזה״כ שא״ר לגר, והיינו בדבר איסור, ומהיכא תיתי להתיר בסכנה. ולאידך גיסא, לסברת החת״ס יו״ד קא, דמשום איסור קאתינן עלה בטלה סברתו). וכ״כ בכה״ח יו״ד קטז, יג. (אבל מש״כ בשם או״ה כג, ז, והובא בט״ז קטז, ב, שאין לחוש לבליעת כלים – הרי התם מיירי בדג לחוד, וכאשר חילק התפל״מ להדיא. וכ״מ שחילק בתפא״י חולין א, ה דהתם היתרא בלע. וכן מוכרח למ״ד דבדבר חריף חיישינן בדג ובשר לפליטת כלים. והיינו דס״ל שההיתר בפליטת כלים נגמשים נ״ט בר נ״ט דהיתרא. וא״כ בנדו״ד שהוא נ״ט בר נ״ט דאיסורא ל״ש להקל. אבל להעיר מפמ״ג קח, בשפ״ד יח אות ח, והב״ד בזב״צ קטז, ה. אמנם מדוייק שם דמיירי לגבי הדגים ולא לענין הכלי, יעו״ש). וראה גם חדות יהושע יו״ד לסי׳ קטז.

אמנם, באפשר בהגעלה ה״ז בכלל לכתחילה ולא בדיעבד כאשר הארכנו במק״א. ובנדו״ז, כ״כ במשמרת שלום חי׳ דינים קטז, ח, כשאא״פ בהגעלה. אבל בשו״ת מהרש״ם ד, קכד כתב להקל בהגעלה ג״פ ואחר מעל״ע, וטעמו שם מחמת צירופי קולא בדגים ובשר בזמננו.

ובשו״ת שבה״ל ו, קיא שאנו רגילים להורות כהתפל״מ. וכ״פ בשו״ת יבי״א ד יו״ד ד, ג. אבל בסו״ס שמירת הנפש בהערות הגר״פ עפשטיין שמעולם לא שמענו מי שהורה כתפל״מ להגעיל. וכ״ה משמו בשמירת הגוף והנפש א, כו.

ולדינא, כתבנו להגעיל לכתחילה, וכל שאפשר בכך אין טעם להקל. ועוד, שהרי יש המורים להחמיר גם בפליטת כלים. והטור הביא שמחמירים גם לייחד כלים בפ״ע. ואף דלא קייל״ן הכי. ועוד שעיקר הטעם משום ממשות איסור, הבו דלא לוסיף כשאפשר באו״א. ועוד, דחמירא סכנתא מאיסורא. וראה גם שו״ת הגר״מ הלברשטאם בקובץ תפארת ג ע׳ כ שכיון שיצא לאיסור מפי התפל״מ אין להקל. וידוע שרב גוברי׳, ובפרט בעניננו שכל גדולי הפוסקים הביאוהו בשתיקה. וכבר כתב בשו״ת אבקת רוכל ריג שבסכנה ל״מ ס״ס. וראה שו״ת דובב מישרים ב, לט.

אמנם אין מקום להצריך ליבון מחמת הסברא שאינו בטל בששים, ואפילו במחבת, דכל כי האי אין לנו להחמיר. ועד״ז י״ל במה שלא ראינו להחמיר שלא להדיח כלי דגים ובשר יחד גם במלוכלכלים, למ״ד שהכלים נאסרים, שהיא חומרא יתירה וכמה צירופי קולא איכא. וחזי נמי לאצטרופי מש״כ בשו״ת חת״ס שם, שבעירוי ליכא סכנה.

 

 

#21249